עבודה מהבית לאמהות

בעולם המודרני של היום אנחנו חיים בקונפליקט, מצד אחד העבודה היא גורם מרכזי בחיינו הממלאת עבורנו מגוון צרכים בהם כאלה חומריים וכאלה סוציו- פסיכולוגיים,הרי מי מאיתנו לא רוצה עבודה מעולה לצד תנאי שכר טובים. אולם, מצד שני אנו גם מבקשים לחפש עבודה נוחה וגם ידידותית להורים, שבעצם תאפשר לנו לסדר את השבוע בהתאם לזמני הנוחות שלנו ולקבוע בעצמנו מתי נבוא לקחת את ילדינו מהגן וכן כמה זמן לבלות עימם זמן איכות באופן טבעי בתור הוריהם. מחד, אנו מבקשים להצליח ופועלים כך בכל מאודנו, שואפים להתקדם ולקבל יותר אתגרים, שכר גבוה יותר, דרג בכיר יותר ומאידך להיות במחיצת ילדינו, לאהוב, ללטף, לחבק ולחוות עימם את הריגושים בחיי היומיום.

למרבה הצער, לא תמיד ניסיון שילוב שני הדברים צולח ואיך שלא ננסה לעבוד כמו שהבוס שלנו מבקש או כמו שאנו מבקשים מעצמנו, זה יתנגש לרוב עם "אמא, אני לא רוצה צהרון!" או לחילופין "אבא בוא לאסוף אותי מוקדם היום מביה"ס". לא תמיד סבא וסבתא פנויים וכמעט תמיד אין זמן לסידור הבית וטיפול בכל מה שלא טופל או מה שלא יטופל כבר לעולם. אנו תקועים ולא רק בפקקים. אנו קמים מוקדם בבוקר ומוצאים את עצמנו מקריאים סיפור, מציירים ציור או רוקדים לצלילי שירים שכבר מזמן ששכחנו שקיימים עוד בשעות שהשמש עוד לא התעוררה. מנסים להצחיק עם מיני פרצופים שלא ידענו שקיימים לנו ברפרטואר, משחקים בבובות למרות שממש אין לנו ניסיון בכך ומלבישים בעדינות בלי לתלוש איזה איבר. כל זה נעשה תוך כדי התארגנות לעבודה, הוצאת הכלב לטיול בוקר, ביטול השיננית אחר הצהריים שנקבע לפני חצי שנה, צחצוח שיניים ושתיית קפה. אחר כך מורידים את  הילדים בגן, שורפים שעה שלמה בפקקים של הבוקר, ומגיעים תשושים לעבודה.

עוברות עשר שעות, שוב פקקים חזרה הביתה, שוב מסתכלים בייאוש בשעון ושוב שואלים את עצמנו למה לא עשיתי רישיון לאופנוע?! מגיעים במקרה הטוב בשבע. הילדה מחבקת, הקטנה מחייכת, אתם ברקיע השביעי. מתיישבים, רק עוד רגע, תנו לי להרגיש בבית, לתפוס איזה משהו קטן לאכול ואז אני כולי שלכן. עד שמספיקים להניד עפעף תוך חמש דקות הן במיטה. שוב תקועים, עוד פעם הטלפון מהעבודה המצלצל, עוד מייל בתיבת הדואר הנכנס מתריע. עוד פעם מחכים שכבר שסופ"ש יגיע ורק יום ראשון.

ההורה המודרני אמור ללמוד ללהטט בין זוגיות טובה, הורות חמה, בית מצוחצח וקריירה משגשגת, אך כיאה לבני אדם רובנו מפספסים כדור או שניים בדרך. והאשמה היא גדולה. על כן, אנחנו צריכים לשנות את הנורמה ולהתאים בין שעות העבודה לשעות הלימודים של הילדים או לעבור לעבוד מהבית. יותר שעות משרד, אין משמען עבודה יעילה יותר, ומחקרים מוכיחים זאת שוב ושוב. מלבד זאת, מחקרים שנעשו מראים שילדים שמבלים זמן רב יותר עם הוריהם, הם יצירתיים יותר ופותרים בעיות טוב יותר. חוץ מזה, הספרים שאנו קוראים עם ילדנו, הסרטים בהם צפינו יחד והמשחקים שלנו במשותף, יהפכו אותנו במישרין ובעקיפין לעובדים פרודוקטיביים יותר.

"האדם. מכיוון שהוא מקריב את בריאותו בכדי להרוויח כסף. ואז הוא מקריב את כספו בכדי להשיב את בריאותו. ואז הוא כל כך חרד לעתידו, שאינו נהנה מהווה. התוצאה היא שאיננו חי את הווה ולא את העתיד, הוא חי כאילו לעולם לא ימות, ואז מת כאילו לעולם לא חי"- הדלאי למה.