ישראל עברי

כדי להתקבל לבית הספר לעיתונאות במדיסון הייתי צריך להתחרות בדוברי אנגלית כשפת אם ולעבור מבחן בקיאות ושליטה באנגלית באחוזון ה-95%. זה היה לפני 30 שנה. מאז אני מתפרנס בעיקר מכתיבה באנגלית וגם מתרגום לאנגלית או מאנגלית לעברית. כדי שטקסט מתורגם ייראה טבעי, ולא מתורגם, יש להימנע ממילוליות ולתרגם רעיונות במבנה התחבירי והניבי הייחודי לשפה. זה יתרון האדם החכם והמנוסה על תוכנת תרגום.

תוכנית עסקית צריכה לתאר דרך פעולה והקשר כלכלי מובהק וכללי, ולהימנע מהכללות וממלל רב מדי.

עריכה והזמנה של אלפי כתבות עיתונאיות. עריכה של כל טקסט בכל נושא כמעט, כולל מפרטים ומדריכי הפעלה ברמת המשתמש, מאמרים אקדמיים, חומר שיווקי, מסמכים משפטיים ורפואיים ועוד. דוגמה לעריכה לשונית של מאמרים בתחום הפסיכולוגיה בקישור זה: http://www.artstherapyjournal.co.il/118153/%D7%93%D7%A3-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA

אין הבדל גדול בין כתיבת תוכניות עסקיות לבין בקשות לתרומות, מענקים ומלגות, מלבד המחקר המקדים על מקבל הבקשה, והתאמת תוכן הבקשה למטרותיו של הגוף התורם.

הפקת חומר שיווקי מחומר גלם, בין אם כתוב ובין אם באמצעות ראיון של הנוגעים בדבר. אני מאמין בכתיבה תמציתית ומקורית והימנעות מקלישאות ופטפטת. קהל היעד הוא הבוס.

לא מזמן סיימתי לכתוב ולערוך את כל התוכן לאתר חדש וחדשני, www.pickabit.com העוסק בכלכלה אינטרנטים חלופית. במסגרת תפקידי הגיתי רעיונות הקשורים לפעולת האתר ולמודל העסקי שלו.

התפישה הקלאסית של קופירייטר יעיל ככותב מכוון מטרה שמפיק טקסטים קצרים המניעים אנשים לפעולה בעיקר באמצעות הרגש היא קצת מיושנת. הקהל התבגר ולא מתרשם מדי מסיסמאות וג'ינגלים. יש לתת לקהל המטרה תוכן אמיתי שייתן לו תחושה של בחירה.

במסגרת עבודתי העיתונאית כתבתי מאות מאמרים לעיתונים בארץ, למגזינים בארה"ב ולעיתונים ומגזינים מרכזיים באירופה. הנושאים היו בעיקר חברתיים-כלכליים.