האם שיתוף פעולה מתוקשב מפחית שחיקה בקרב מורים?

בתאריך 22 ינואר, 2021

מקצוע ההוראה הינו מקצוע אשר בו רמות גבוהות של שחיקה. שחיקת המורים הינה תופעה מדאיגה היות והיא נמצאת במצב החמרה בארבעת העשורים האחרונים, תוך שהיא גורמת לתחלואה, לירידה ברמת ההוראה, לעזיבה של מורים את המקצוע ופגיעה בתלמידים הנמצאים בגיל פגיע. לפיכך, ישנה חשיבות רבה לאתר גורמים המפחיתים את השחיקה בקרב המורים. בשנים האחרונות נעשה שימוש מוגבר שיתוף פעולה מתוקשב בקרב מורים בבתי ספר בארץ. מחקר זה שיער ששיתוף פעולה מתוקשב מפחית בעקיפין את רמת השחיקה של מורים אלו. המחקר בדק מודל תאורטי שפיתחנו, לפיו שיתוף פעולה מתוקשב בבית הספר כארגון ושל המורה כפרט מגביר את תחושת הקולגיאליות של המורה, וזו בתורה מסייעת בהפחתת שחיקת המורים. לבדיקת המודל העברנו שאלונים בקרב 107 מורים ברחבי הארץ. מממצאי המחקר עולה כי שיתוף פעולה מתוקשב בבית הספר כארגון אכן הגביר את תחושת הקולגיאליות, וזו בתורה הפחיתה את שחיקת המורים, ובכך איששו הממצאים חלקית את המודל. האם שיתוף פעולה מתוקשב מפחית שחיקה בקרב מורים? לא נמצא קשר מובהק בין הרמה האישית של שיתוף הפעולה המתוקשב של המורה לבין הגברת תחושת הקולגיאליות. ממצאים נוספים הראו שמורות חוות תחושה חזקה יותר של קולגיאליות ממורים, וכן שבאופן קאונטר-אינטואיטיבי לכאורה ככל שהותק של המורים גבוה יותר כך הם שחוקים פחות. בסופו של המאמר אנו דנים במשמעות הממצאים ובמסקנות שלהם לגבי מערכת החינוך. מילות מפתח: שחיקת מורים, תחושת קולגיאליות, שיתופיות מבוססת תקשוב.

האם שיתוף פעולה מתוקשב מפחית שחיקה בקרב מורים?

Does Computer Supported Cooperative Work Reduce Teacher Burnout?

Adi Stein , Ofer Bergman

Bar-Ilan University

המאמר כפי שהוצג בכנס צ'ייס 2018

בשנים האחרונות נעשה שימוש מוגבר בשיתופיות מבוססת תקשוב בקרב מורים בבתי ספר בארץ. האם הדבר מפחית בעקיפין את רמת השחיקה של המורים?

מחקר זה בדק מודל לפיו הגברת השיתופיות והתקשורת מבוססת כלי התקשוב מגבירה את תחושת הקולגיאליות ותחושת הקולגיאליות בתורה מפחיתה את תחושת השחיקה של המורים.

לצורך כך העברנו שאלון לגבי התקשוב המשותף בבית הספר, שיתוף הפעולה המתוקשב האישי של המורה, רמת הקולגיאליות ורמת השחיקה בקרב 107 מורים ברחבי הארץ.

סקירת ספרות

פרוידנברגר היה הראשון שטבע את המונח "שחיקה" בהקשר למצבי עבודה בהגדירו אותה כמצב של התרוקנות הכוחות הפיזיים והנפשיים של הפרט (1974, Freudenberger בתוך פרידמן ולוטן, 1993 .( ישנה הסכמה בין החוקרים כי סימניה של השחיקה הם בין היתר תפוקה נמוכה, מצב רוח ירוד, כעס, ציניות ועמדות שליליות כלפי מקבלי השירות (פרידמן 1998 ,פרידמן ופארבר 1992 .(שחיקה מתרחשת כתוצאה מלחצים רגשיים מתמשכים המופעלים על הפרט בחיים בכלל ובמקום העבודה בפרט. כישלון הניסיונות להתמודד עם לחצים שליליים מביא את הממד המרכזי של שחיקה – התשישות הנפשית. אולם בניגוד ללחץ, לדיכאון ולחרדה, השחיקה לא נעלמת גם כאשר גורם הלחץ המקורי מפסיק לפעול .(Melamed, et al., 2006) שחיקת מורים היא תופעה ידועה במערכת החינוך בארץ ובעולם. אצל מקינאי-תומפסון (-Mckinney 2015, Thompson (צוין כי שחיקת מורים עשויה להשפיע בין היתר על בריאות המורה, על היכולת להתמיד בעבודה ועל יכולת ההוראה, ולכן חשוב למצוא גורמים שיסייעו בהפחתת התופעה. אצל בוסקוט רולוף ובראון (2012, Bousquet (צוין כי הסימפטומים של איש חינוך אשר חווה שחיקה הינם ירידה במצב הרוח, הערכה עצמית נמוכה ותשישות פיזית, וכי שחיקת מורים הינה הסיבה השכיחה ביותר לעזיבת מורים אפקטיביים את המקצוע. עוד נטען כי ככל שהמורל של המורה גבוה יותר, כך גבוהים יותר הישגי התלמידים. לטענת רייכל (2008 ,(כיוון שהנפגעים מתוצאות הלחץ והשחיקה של המורים הם בעיקר ילדים צעירים או מתבגרים, אשר מתקשים להתמודד עם תופעות אלו, חשוב מאוד לאתר את גורמי הלחץ ועוצמת השחיקה בעבודת המורים ולהביא את ציבור המורים למודעות גבוהה יותר בנוגע אליהן. מושג מרכזי ביחסי צוות נקרא "קולגיאליות". אצל רובינסון (2015, Robinson (מוגדרת קולגיאליות כמגוון של התנהגויות אשר משקפות אכפתיות ודאגה לזולת. צוין כי קולגיאליות כוללת גם עבודה בדרכים שיתופיות. מחקרים שונים (2011, Ham 2015, Robinson; 2008, McClure (מעידים על כך שקולגיאליות מפחיתה את תחלופת המורים, שהיא אחת מן התופעות הנגרמות בעקבות שחיקה; וכן מעלה את האמונה העצמית של המורה ביכולתו, משפרת את התפוקה, מסייעת למציאת משמעות, לפתרון בעיות ולהתמודדות טובה עם מצבי אי-ודאויות. בנוסף נטען כי קולגיאליות משפרת את הסיפוק של המורה מעבודתו. במחקר אחר (2012, Aladag & kiremit-Ozenoglu, Feyzioglu, Koruklu ( נמצא הבדל משמעותי בין רמות שחיקת מורים בהתאם לתכונות בעלות מאפיינים של קולגיאליות כגון יחס עם העמיתים ועם המנהל. מחקרים התייחסו לתופעת השחיקה ומצאו כי תמיכה חברתית, שיתוף פעולה ואינטראקציות חברתיות חיוביות עשויים להפחית אותה (מלאך-פיינס, 2011 ;פרידמן ולוטן, 1985 ;שירום, 1994 ; שתחושת גם עלה ממחקרים). 2012 ,כץ; 2012 ,פירסטטר ; Rudow in Vandenberghe et al., 2010 קולגיאליות משפרת את רמת הסיפוק של המורה מהעבודה ומפחיתה תחלופה שהיא אחת מן .(McClure, 2008; Robinson, 2015 Ham, 2011) שחיקה בעקבות הנגרמות התופעות למרות שהמחקרים שנסקרו מעלה נגעו באספקטים שונים של נושא המחקר, אין מחקר בתחום אשר בדק האם שיתוף פעולה מתוקשב בין מורים יכול להוות קשר מספיק חזק עם עמיתים כך שיוכל לשפר את תחושת הקולגיאליות של המורה בבית הספר ולהפחית את מידת השחיקה שלו. מחקרים התייחסו לתופעת השחיקה ומצאו כי תמיכה חברתית, שיתוף פעולה פנים אל פנים ואינטראקציות חברתיות חיוביות עשויים להפחית אותה. ממחקרים גם עלה כי תחושת קולגיאליות משפרת את רמת הסיפוק עדי שטיין כהן, עופר ברגמן 169ע של המורה מן העבודה ומפחיתה תחלופה שהיא אחת מן התופעות השליליות הנגרמות בעקבות שחיקה. אך לא נבדק האם קיימת השפעה של שיתוף פעולה מתוקשב על תחושת הקולגיאליות ועל מידת השחיקה של המורה. מכאן, מטרת המחקר היא לבחון האם שיתוף פעולה מתוקשב, ברמת המורה וברמת בית הספר כארגון, מגביר עבודת צוות ותחושת קולגיאליות ומפחית בתורו שחיקה של מורים. מודל המחקר מחקר זה בדק מודל חדש שפיתחנו לפיו שיתוף פעולה מתוקשב בבית הספר כארגון ו/או של המורה כפרט מגביר את תחושת הקולגיאליות של המורה וזו בתורה מסייעת בהפחתת שחיקת המורים.

אוכלוסיית המחקר

נעשה שימוש במדגם נוחות בקרב מורים בבתי ספר שונים ברחבי הארץ. נציגים שונים העבירו את השאלונים בבתי ספר שונים, וכן בוצעה הפצה בקרב קבוצות מורים ברשתות חברתיות. במחקר השתתפו 107 נבדקים, מהם 88 נשים ו-19 גברים. טווח גילאי משתתפי המחקר היה 67-22 ,וגילם הממוצע היה 31.43 שנים עם סטיית תקן 53.9. השאלון השאלון למורים נבנה על סמך שאלונים מוכרים אשר עוסקים בנושאים שעברו התאמה למציאות הישראלית.

השאלון עבר תיקוף מומחים מול חמישה מומחים מתחום שילוב התקשוב בבתי ספר ובאקדמיה וכן בקרב מורים. בנוסף, בוצעה בדיקת מהימנות כעקביות פנימית באמצעות מבחן אלפא של קורנבך (Cronbach Alpha .(השאלון הורכב מחמישה חלקים: רמת שיתוף הפעולה המתוקשב בבית הספר כארגון. מבוסס על פורקוש-ברוך (2001 .(חלק זה הורכב מששה היגדים לגביהם ניתן היה לסמן "נכון" או "לא נכון" כגון: "בבית ספרי גובש מערך ונבנתה תוכנית עבודה לשימוש מושכל בטכנולוגיה למטרת שיתוף פעולה בין מורים בבית ספרי מתקיימים פרויקטים מתוקשבים המחייבים שיתוף פעולה עם מורים אחרים"). laze

דיון

בהתאם למודל אשר פיתחנו אפריורית למחקר, נמצא מתאם חיובי מובהק בין מידת שיתוף הפעולה המתוקשב של בית הספר לבין מידת תחושת קולגיאליות של המורה, וכן מתאם שלילי מובהק בין מידת תחושת הקולגיאליות למידת שחיקת המורה. ממצאים אלו מאוששים את המודל, ומעידים חלקית כי שיתוף פעולה מתוקשב מחזק את תחושת הקולגיאליות של המורה אשר בתורה מונעת שחיקה בקרב מורים ראו איור 1 .

יש לסייג ולציין כי הקשרים המתאמיים שנמצאו בממצאי השאלונים לא מצביעים בהכרח על הקשרים הסיבתיים שהוצגו במודל האפריורי, ולגבי כל מתאם ניתן להציג הסבר חלופי בעל סיבתיות הפוכה לזו המוצגת במודל. בנוסף לא נמצא מתאם מובהק בין שיתוף הפעולה המתוקשב של המורה לבין מידת הקולגיאליות שלו\ה. עם זאת, לאישוש ההשערה של שיתוף הפעולה המתוקשב של בית הספר יש השפעה עקיפה הממתנת את שחיקת המורים יש חשיבות רבה אשר בה נדון בפרק מסקנות המחקר. בפרק זה נדון בנפרד בכל אחד מהקשרים שנבדקו במחקר בפרספקטיבה של הספרות המחקרית.

נמצא קשר ישר בין מידת שיתוף הפעולה הממוחשב בבית הספר לבין תחושת הקולגיאליות של המורה. הממצא עולה בקנה אחד עם ההשערה לפיה ממצאים שונים שהופיעו בספרות והתייחסו לקשר בין שיתוף פעולה בין מורים ללא שימוש בטכנולוגיה לבין קולגיאליות, יבואו לידי ביטוי גם בסביבה טכנולוגית. למשל אצל רובינסון (2015, Robinson (הקולגיאליות שכללה בין היתר עבודה בדרכים שיתופיות, העלתה תפוקה הן ליחיד והן לכל המחלקה וחיזקה תחושה של קהילה ותרבות חיובית. גם אצל בר-לב (2007 (הוגדרה קולגיאליות כשיתוף פעולה בין מורים אשר מתבטא גם בלמידת עמיתים, החלפה שגרתית ועבודה שיתופית של תוכנית, מערכי שיעור, תוצרים משותפים. לא נמצא קשר מובהק בין שיתוף פעולה מתוקשב של המורים לבין תחושת הקולגיאליות שלהם. ייתכן והסיבה נעוצה בכך ששיתוף פעולה מתוקשב אינו מחייב סימטריות בתרומת הצדדים השונים. מורה שמשתף פעולה ומתקשר עם עמיתים על בסיס טכנולוגי ואשר נמצא בבית ספר בו העמיתים שלו אינם נוהגים באופן זהה: אינם מתוקשבים, לא מגיבים ליוזמות מתוקשבות ומתנהגים באופן פאסיבי בתחום הטכנולוגי, עלול לחוות תחושת קולגיאליות נמוכה יותר ובעקבותיה תחושת שחיקה גבוהה יותר. רמה גבוהה של קולגיאליות מפחיתה את רמת השחיקה של המורה. בהתאם לממצאים שעלו מסקירת הספרות, גם במחקר זה נמצא קשר בין תחושת הקולגיאליות לבין מידה פחותה של שחיקת מורים. כלומר, מורה בעל תחושת קולגיאליות גבוהה יותר היה שחוק פחות, ולהיפך. כך למשל אצל פירסטטר (2012 ,(נמצאה זיקה בין שחיקה ובין יחסי גומלין בין מורים עמיתים ורמת שיתוף או ניכור. אצל בלזר (2010 ,Blazer (ואצל מלאך-פיינס (2011 , (נמצא כי ניתן להתמודד עם שחיקה על ידי קיומן של רשתות תמיכה חברתית חזקות. ואילו כץ (2012 (ציין שמורים הסובלים במידה פחותה משחיקה יהיו אלו שעובדים ביעילות עם עמיתיהם. ככל שהמורה ותיק יותר הוא שחוק פחות. נמצא מתאם שלילי בין המשתנה "ותק" לבין מידת השחיקה של משתתף המחקר. זהו ממצא קאונטר-אינטואיטיבי, שכן לכאורה היה מצופה שככל שהעובד יהיה בעל ותק רב יותר הוא יהיה שחוק יותר, אך הקשר הוא דווקא הפוך – ככל שהמורה ותיק יותר הוא שחוק פחות. ייתכן והעובדה נעוצה בכך שתחילת הדרך בהוראה נחשבת לאחת התקופות הקשות ביותר עבור המורה. מורה בתחילת דרכו מגלה הבדלים מהותיים בין ההשקפה האידיאלית על ההוראה לבין המציאות בשטח. על פי פריצקר וחן (2010 ,(זו כנראה הסיבה לאחוזי הנשירה הגבוהים הקיימים אצל מורים בתחילת דרכם. אצל אופלטקה (2012 (הוצגו המורים הוותיקים ככאלו אשר מצליחים לבצע "קיצורי דרך" ולחסוך ו/או לשחרר את עצמם מדיווחים ומפעילויות אשר דורשות משאבי זמן יקרים. תחושת הקולגיאליות חזקה יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים. ממצא זה מעוגן היטב בספרות המחקרית. לדוגמא, אצל מור (2014, Moore (נמצאה אינטראקציה בין המגדר של הנחקרים והמצב התעסוקתי שלהם (בעלי קביעות או לא) לבין מידת הקולגיאליות שלהם. אצל לסטר (2007, Lester ( צוין שנשים מרגישות צורך להתאים עצמן לתכונות נשיות סטראוטיפיות בתוך הארגון כגון שיתופיות וקולגיאליות. אצל ווד (2012, Wood ,(מורים גברים בבית הספר היסודי קיבלו תגובות שליליות יותר לגבי מידת הקולגיאליות שלהם. גם במחקרם של הונג ופרסר (2009, Fraser & Huang ,(אשר בוצע בקרב מורים למדעים, נמצאו הבדלים סטטיסטים מובהקים ברוב האספקטים של האווירה הבית ספרית כאשר המורות למדעים חוות תחושה גבוהה יותר של קולגיאליות מאשר מורים גברים.

מסקנות מעשיות ומחקר עתידי

העיסוק במידענות היא חלק אינטגרלי מעבודתם של המורים כיום, ושיתוף פעולה מתוקשב מהווה דוגמא בולטת לכך. מחקר זה הראה שחשוב לקדם שיתוף פעולה מתוקשב ברמה בית ספרית על מנת לקרב את המורים אלו לאלו. תקשורת זו, מהווה נדבך נוסף לביסוס קשרים קולגיאליים ואינה מהווה תחליף לתקשורת הפיזית בין מורים ברחבי בית הספר. מורה השייך לקהילה, מורה אשר מרגיש שהוא מבצע פרויקטים רבי משמעות עם מורים אחרים וחווה הצלחה בכך, מורה שמבין מה מתחרש ומה צפוי להתרחש, ירגיש תחושת קולגיאליות גבוהה יותר, ירגיש טוב יותר ושחוק פחות. מורה כזה יהווה דוגמה חיובית לתלמידיו ולעמיתיו. מורה שאינו שחוק, מורה שמרגיש חלק מקבוצה, יביא את הטוב שבו לתלמידיו. מורה כזה יכול להביא לתלמידיו איכות הוראה מגוונת, מותאמת, מעניינת ואיכותית יותר. מורה כזה יכול להכיל יותר את תלמידיו ולהביאם לתוצאות גבוהות יותר. מחקר זה מעלה את הצורך במחקרי המשך נוספים, אשר יבחנו את הקשר בין קידום תרבות ארגונית של שיתוף פעולה מתוקשב לבין התרומה לציבור התלמידים והמורים בבתי הספר . בנוסף, מחקרי המשך יוכלו לבדוק את המודל המוצע בעבודה זו ע"י ניסוי מבוקר, בו ישנם שני בתי ספר בעלי רמה נמוכה של שיתוף פעולה מתוקשב. בבית ספר אחד תוגבר רמת שיתוף פעולה המתוקשב על ידי הטמעת מערכות אלו בתרבות בית הספר, ובית הספר השני ישמש כקבוצת ביקורת. אם בעקבות העלאת שיתוף הפעולה המתוקשב תעלה רמת הקולגיאליות ותרד רמת השחיקה בבית ספר בו נערך הניסוי אך לא בזה המהווה קבוצת ביקורת, יהווה הדבר אישוש לכיוון הסיבתיות שמציע המודל שבבסיס עבודה זו.

תודות

אנו מודים לנבדקים שלנו על שהקדישו לנו מהזמן המועט שברשותם.

מאמרים נוספים...