מהי כתיבה בשבילי

לאחרונה, הפכתי להיות חסיד מתחזק של כנות – אז למען הכנות, אומר שלא תמיד הייתי כותב. הקמתי את "טל של מילים", לא בעבור הזכות (הנהדרת) לכתוב, אלא על מנת להפוך לפרילאנסר, עצמאי – להשתחרר מהמעמסה הנפשית ומשלשלאות המתכת שהן מנת חלקם של שכירות ושכירים רבים. אכן, נשבר. הצורך בשינוי זעק.

כמה שנים אחורנית, בתום חמש שנים מרתקות של לימוד ומחקר במכון למדעי כדור הארץ של האוניברסיטה העברית בירושלים, החלטתי לנסוע לטייל ולחפש עבודה כגיאולוג באחד ממכרות המתכת של מערב אוסטרליה. עבודה לא מצאתי, אך הטיול היה מלמד ומצמיח.

עם שובי לירושלים, חזרתי לאוניברסיטה על מנת לחקור עננים ומשקעים עם מי שהיה הפרופסור שלי בימים עברו, אולם גם לאחר הצטרפותי אליו לכנס מדעי בארצות הברית ואפילו לאור העובדה שהתקבלתי לתוכנית מבוקשת של לימודי דוקטורט באוניברסיטת UNSW שבסידני, אוסטרליה – היה עליי לשקול את הדברים ברצינות, לחשוב בכובד ראש ולקבל את הקריאה מהיקום ש… מחקר אקדמי זה כנראה… לא הכי אני.

בחלוף הימים, ניסיתי את מזלי במקומות עבודה שונים, שכללו משרדי פרויקטים ל"איכות הסביבה", אולם השגרה המשרדית ומכונת הקפה רמזו לי, "עזוב, אתה יודע שזה לא באמת בשבילך…"

הזמן והחוויות הבהירו לי שאני מעוניין בעצם ליצור את תנאי העבודה שלי, בעצמי. אז ניסיתי לחשוב, "מה אני יודע לעשות?… היי, אני בעצם יודע לכתוב! תמיד כתבתי (למרות שקיבלתי ציון 80 קבוע בספרות והבעה), אז מדוע שלא אנסה כעת להתפרנס מזה?"

כך הוקמה לפני שנתיים חברת "טל של מילים", בדירתי השכורה הקטנה, דאז, בשדרות הבעש"ט ביפו, 5 דקות של ריצה קלילה מחוף "העלייה" הקטן והסימפאטי וחתלתולים רבים בגינה הציבורית. "טל של מילים" החלה מאפשרת לי להעניק לאחרים מכור מחצבתי היצירתי-מילולי, יחד עם עצמאות גיאוגרפית.

תוך זמן קצר הפכה "טל של מילים" לביתם  החם של אלו שמחפשים לקדם אתרים, לשדרג מסמכים, לשפר טקסטים, להמיר רעיונות למילים ומשפטים ולתרגם.

לא נולדתי כותב. למעשה, גם כעת – איני כותב, אלא יוצר. המילים תמיד דיברו מתוכי. מאז ומעולם הצלחתי לראותן חזותית, ממש פנימה, עד שהן פורצות החוצה לכדי מילים – משפטים – רעיונות נהדרים…