אימון בעזרת קלפים טיפוליים

 

אימון בעזרת קלפים טיפוליים

במשך השנים, השימוש בקלפי האימון/טיפול של 'עולם הקלפים של איציק' הפך לכלי עזר קבוע בקרב המאמנים .

אימון עוסק לרוב בעידכון והתאמות -

עידכון ההחלטות שעשינו בעבר, שנותרו בנו כאבן שאין לה הופכין,

עידכון דפוסי חשיבה שאבד עליהם הקלח,

הכרה בברירות המחדל עליהן אנו פועלים כאוטומט,

ובעיקר עידכון יכולות ההערכה העצמית שלנו בעזרת כלים חדשים שנקנים בתהליך האימון.

זוהי טרנספורמציה/הטמרה. אט אט מוסרות חסימות שהפריעו למתאמן בדרכו להשגת מטרותיו, צורות חשיבה שמנעו ממנו להגשים ייעוד בצורה בונה ומספקת ופגמו בסופו של דבר באיכות חייו, לעיתים עד כדי הפרעות תפקודיות כחרדות, אלרגיות וכד'.

תקופת האימון הינה זמן בו המתאמן מרשה למה שהוא מחשב לפגמים בו להציץ, משתף את המאמן בחלומותיו, בקשייו ובציפיותיו מחייו בכלל ומתקופת האימון בפרט. זוהי תקופה בה רגישותו ופגיעותו רבה. השימוש בקלפי האימון, שהינם השלכתיים, מאפשר נקודת כניסה לאימון/טיפול, לתקשורת בין-אישית, בצורה שאינה מאיימת על המתאמן. קל למתאמן להיפתח אל הנושא כשהוא מצביע על הקלף שמחוצה לו ולא על עצמו באופן ישיר.

בכל נושא בו בוחר המתאמן, ילד או בוגר, לעסוק בו, קרי, קריירה, זוגיות, הורות, חברה, משפחה, התמכרויות, חולשות, חיים, מוות, יצירתיות, כאב, מחלה וכד', השימוש בקלפי האימון מאפשר מרחב עבודה נעים, בלתי מאיים ועל כן - יעיל.

בהפעלות הנעזרות בקלפי האימון, ההפנמה נעשית בכמה מימדים. מילולית וחזותית, אשר הופכות את מרחב האימון לעמוק וחוויתי. הציורים המופיעים על הקלף, הצבעים  העשירים והמילים מגרים ומעלים במתאמן עוד תמונות שנחרטות עמוק בתוכו ועוזרות לו לדייק במחשבה הפנטסטית ולקרבה למציאות בונה ויציבה.

דוגמא להפעלה באימון אישי בעזרת קלפי אימון -

המתאמן מתבקש לבחור שתי קבוצות של קלפים, בקבוצה אחת מספר קלפים שמזכירים לו את עצמו בהקשר לנושא האימון, בקבוצה שניה מספר קלפים שהוא מאמין שכך הוא נראה בעיני אחרים מבחוץ בהקשר לנושא האימון. את שתי הקבוצות פורסים אחת מול השניה  לאורך. בוחרים קבוצה שלישית שמתארת את מאוויו של המתאמן בהקשר לנושא האימון. את הקבוצה השלישית מסדרים לרוחב, תחת שתי הקבוצות הקודמות, כבסיס.

לוקחים את הזמן להביט בקלפים הפרוסים. רק להסתכל. ומחכים...

המתאמן מתחיל להגיב, לנהל משא ומתן עם עצמו לגבי הקלפים שבחר. מבקש לנייד קלפים מקבוצה אחת לאחרת, מוסיף לכאן, מחסיר משם ומתחילה תזוזה, יציאה מקיבעון מחשבתי . נוצר מרחב דינמי. שינוי מתחיל להתחולל במתאמן מן החוץ אל הפנים, הוא מרחיב את ההכרה בסקאלת האפשרויות שלו ומתחיל תהליך מודעות.

בעזרת המאמן, לומד המתאמן לתאר את תחושותיו בשפת גוף/נפש לגבי קלפים מסויימים שמעלים בו סימפטיה ולגבי אלה שיוצרים בו דחייה - ואנו כבר בעיצומו של תהליך.

בשלב זה הקלפים כבר נאספו והונחו בצד. הקלף עצמו לעולם אינו העניין כי אם הנושא אותו הוא גירה לעלות אל פני השטח. קלפי האימון אינם אבחוניים, שיפוטיים. הקלפים הינם השלכתיים, יוצרים מרחב עבודה דינמי, חזותי, חוויתי, מדוייק ויעיל ומהווים כלי עזר חזק למאמן במשימת האימון שנטל על עצמו.

באימון קבוצתי, השימוש בקלפים עוזר ביצירת אינטימיות בין המשתתפים, מביא למחוייבות חברתית ושיתוף פעולה פורה בקבוצת העבודה.

אחד ההיבטים החשובים בעבודה קבוצתית הינה מערכת האמון בין המתאמנים, שמתקיימת ברמות שונות.

רגש האמון הוא די שברירי. האדם מסיק מסקנות על דרך האינדוקציה (הסקת מסקנה ממקרה יחיד אל הכלל) או הדדוקציה (הסקת מסקנה ממקרים רבים אל הפרט).

רובינו מסיקים מסקנות על דרך האינדוקציה ולכן ניתן להפריך אמונתנו בקלות יחסית כי מספיק פתאום מקרה אחד שונה וכל אמונתנו מתערערת. הכמיהה שלנו לביטחון, מסגרת, מערכת חוקים יציבה היא שמחלישה את האמונה שלנו בעצמנו ובעולם הסובב אותנו, ובמקרה שלנו – בפרוייקט שלשמו הוקמה הקבוצה ובחבריה.

פילוסוף המדע, קרל פופר, שלל את השיטה האינדוקטיבית כדרך להתקדמות המדע, והציע את התחליף של "ההפרכה" כאמת מידה לבחינת תקפותה של היפותיזה )הנחה). הוא קבע שכל היפותיזה חייבת להיות בנויה כך שאפשרות הפרכתה תהיה קיימת באמצעות העמדתה במבחן הניסוי והתצפית.

כאן, באפשרות ההפרכה, משחקים קלפי האימון תפקיד חשוב. כמו באימון האישי, גם באימון הקבוצתי קל יותר למתאמנים להצביע על הקלף שמחוצה להם, שמונח 'שם' ולא מאיים על פנימיותם, להפריך את דברי חבריהם ואף את קו חשיבתם עצמם ושוב נוצר מרחב בלתי מאיים לעבודה.

דוגמא להפעלה באימון קבוצתי בעזרת קלפי אימון –

כל אחד מן המתאמנים מתבקש לבחור מקלף בודד ועד שלשה קלפים המתארים לדעתו את תרומתו לפרוייקט.

המתאמנים נחלקים לזוגות וכל מתאמן מציג בפני בן הזוג את קלפיו ללא הסבר.

בן הזוג מספר מה הוא רואה בקלפים שמוצגים בפניו במשך כמה דקות בודדות שלאחריהן מציג בן הזוג השני את קלפיו והראשון מתאר את שהוא רואה. בני הזוג לעבודה רושמים את הסיפור וההערות שקיבלו.

מתחלפים בזוגות וחוזרים על הפעולות עד שכולם נפגשו עם כולם.

מתיישבים במעגל ומתחילים בשיתוף. כל מתאמן, בתורו, פורס את קלפיו בפני כל הקבוצה ומשתף בסיפורו שלו, המקורי, ובהארות ותובנות שקיבל מחבריו לאימון.

לרוב, יעלו בשלב זה כעסים הנובעים מתקשורת לקויה בין המתאמנים, אי הבנות, אי הסכמה, תסכולים ועשיית חשבונות, פערים גדולים בציפיות, כמו גם חיזוקים והפתעות נעימות להם זוכים המתאמנים מחבריהם לקבוצה.

קלפי האימון נאספים ומונחים בצד. הקלפים אינם העיקר עכשיו. קלפי האימון עשו את עבודתם נאמנה ועזרו להציף את הבעיות שנחבאו בקבוצת העבודה שבהן יש לטפל, בעיות שלרוב מפריעות למתאמנים לפעול כקבוצה ולכבוש יעדים בצורה יעילה ומוצלחת. בד בבד, משליך האימון הקבוצתי על כל מתאמן בקבוצה גם אימון אישי ונוצר מרחב פורה להתפתחות אישית.

--> המאמר פורסם גם באנגלית:

 

P.E.P. Cards – Article 1

Personal and Group Coaching with P.E.P. Cards

By  Gonni Sade, November, 2010

For over a decade, Professional Emotional Projection (P.E.P.) Cards have become essential therapeutic tools used by personal and business coaches.

Coaching is usually about updating and upgrading behavioral patterns in order to bring coachees closer to their goals quicker and more efficiently: 

·       We update past decisions, left unturned within us for years like forgotten heavy rocks

·       We update ancient and irrelevant thinking patterns, that block our achievements and grind our motivations

·       We develop awareness of our automatic default behaviors and find better substitutions

And especially,

·       We update and upgrade our self-evaluation capabilities using new tools mastered in the coaching process.

This is what we call – the process of personal transformation.  Slowly, one by one, coachees relieve themselves of obstacles that have been blocking their way to their goals for years.  Coachees are then able to reconstruct the thinking patterns that have been preventing them from fulfilling their purpose in a productive and gratifying way, evidently damaging the quality of their life.  After a while they can finally begin to lose resulting functional disorders they may have developed along the years, such as anxieties, eating disorders, or even physical reactions such as allergies, skin illnesses, etc.

One on One Coaching with P.E.P. Cards:

The coaching period is a time when the coachees allow all their flaws to surface, share their dreams with their coach, share their hardships, expectations, goals, exposing their utmost sensitivity and vulnerability. It is not easy to penetrate through this vulnerability.  This is when P.E.P. Cards, as a gentle and subtle therapeutic tool, are most effective and efficient.

P.E.P. cards are projection tools.  Hence, used correctly they will trigger therapeutic discussions through projections, without posing any apparent personal or psychological threat to the coachee.  Using the cards, therapists and coaches can find the right shift, and enter therapeutic stages earlier in the process or even earlier in the session.  The communication channel becomes interpersonal in a less personal way, without compromising content or effectiveness.

 In general, experience has shown that coachees, when looking at a card depicting a given situation, instead of directly at their deep and aching soul, will find it easier to open up without feeling too exposed. Hence, for every subject chosen by a coachee, whether child or adult, the cards offer a pleasant work-zone, away from perceived spotlights. 

These cards are diverse and rich in content.  Some kits are centered on a main theme like relationships, children or women, but most cards can be used to trigger therapeutic work in any topic in the world, including career, relationships, parenting, friends, family, addictions, weaknesses, life and death, creativity, pain, sickness, eating disorders and more. Experience has shown that the cards, used correctly, have the ability to increase the effectiveness of any coaching process.

When we use P.E.P. Cards in coaching, we manage to achieve multileveled internalizations of the messages and insights we unveil in the course of our work. 

On the simultaneously existent verbal and visual levels, we manage to turn the coaching space into a deep and enlightening experience.  The colorful drawings on the cards – with their rich content, rich colors, and short strong phrases or words – all serve as simultaneous triggers working on all levels of the coachee's awareness.  As a result, participants are able to surface and work with deep and meaningful psychological content, starting with the fantasy world depicted in the cards, and drawing towards reality with greater precision.  Seeing reality from a different external angle enables them to reconstruct their perception of it, and turn their new understanding into stabler and stronger grounds from which they can grow and learn.

I have chosen an example of a one on one coaching activity I have developed and found effective:

Example (one on one):

(Note:  this is written in male form for the sake of convenience, and refers to males and females alike.)

The coachee is asked to choose two groups of cards.  Group A will be composed of several cards that remind him of himself with reference to the session's topic, and group B will be made up of several cards signifying how he believes he is seen by other people, with reference to the sessions' topic.  Now he is to choose group C composed of cards that describe his goals, visions and deepest wishes with reference to the session's topic.

 Groups A and B are to be placed vertically, one next to the other, and group C horizontally, below groups A and B, as a base.

Now the coachee is given time to look at the cards.  Just look and wait for insights.

The coachee should then begin to react to his own choices.  Start a self dialogue about the cards.  Move cards from one group to the other, return cards and take others in their place, use the cards as thoughts and try to get out of the box, away from thinking fixations.  Create a dynamic space.  See change beginning to take place from the outside inwards, while widening the coachee's perceived scale of opportunities and possibilities of actions and attitudes. This is a beginning of an awareness process.

With the help of the coach, the coachee learns how to describe his feelings and emotions in terms of body and soul.  He learns how to feel the cards:  which cards raise feelings of sympathy, which raise disgust or aversion or any other feeling, and why.  Now we are deep into the process.

At this stage, cards have already been collected and put aside.  The cards are never the main issue, but rather we must concentrate on the reason why we chose them, or the underlying issues they help to raise and surface. 

Professional Emotional Projection cards are not diagnostic tools; they are not about criticism or judgment.  The cards work through psychological projection, therefore they help create a dynamic, visual and experiential working space which helps coaches and coachees reach higher therapeutic accuracy during sessions and coaching processes.

Group Coaching with P.E.P. Cards

In group coaching the cards help create an atmosphere of intimacy quicker and more efficiently.  Using P.E.P. Cards correctly will bring participants to higher social commitment and more active participation in the group.

One of the critical aspects of group coaching is achieving a framework of trust between all participants. This framework, while it exists on a multitude of levels, is very fragile.  People draw conclusions through induction (general conclusions based on a single case) and deduction (specific conclusions based on general observations).  Most of us use induction processes as a basis for drawing our conclusions, therefore our trust can be easily broken because one occurrence can be enough to shatter a firm and long standing set of beliefs.  Our yearning for security, frames, rules and stability is the reason why our faith in ourselves and in the world that surrounds us (and in our case, in our group or in the project for which this group was established) is so weak. 

Renowned philosopher Karl Popper claimed that the inductive way will not advance science, and offered the act of refutation as a replacement. He claimed that refutation should become the major criterion for testing a hypothesis' validity.  He determined that every hypothesis must be articulated in such a way that will enable its refutation through trial and observation. P.E.P. Cards can play a critical role in helping participants in group sessions react "safely" to negate or refute their peers' feedback or criticism.

When we are dealing with refutation, just like happens in personal one on one sessions, participants in groups find it much easier to point at cards that cause them discomfort, or threaten them in any way, to stand up and say things that might not be easily said, negate other people's opinions and even reevaluate their own thinking.  Again, a non-threatening and a very much inviting working space - is formed.

Example (group)

Participants are asked to choose one to three cards that in their opinion describe their contribution to the current project.

Participants are divided into pairs, and should present their cards to each other without any explanations.

Now participants describe what they see in each other's cards.  All feedback is written down.

Now pairs are switched repeating all stages until all possible pairs have been worked out.

When this is over, participants forms a circle and each one in turn shares the cards he or she has chosen with the group, giving his or her own version of the reason why these cards were chosen. Feedbacks and insights from other group members may be also shared in this opportunity.

It is expected in this stage to experience conflicts and bursts of anger between participants, resulting from poor communication, misunderstandings, disagreements, frustrations and large expectation lapses.  In addition, one might expect also empowering statements and pleasant complements going to and fro between participants like special gifts.

When we reach this stage, all cards should have been already set aside, or at least have ceased to be an active element in the session.  They have done their job and helped surface problems and conflicts that have been standing in the groups' road to achievement.  Now the problems that need treating have been identified with precision, enabling the group mediator to do the work.

At the same time, according to my experience, this group coaching also projects positive effects on individual participants, helping each one of them learn new things about himself or herself, and about each other, while finding new and exciting paths of growth and development.