איך לשחרר כתיבה שנתקעה

עליך לכתוב, ו"זה לא בא". רגע לפני שאתה מתייאש, רגע לפני שאת פונה לעורך הלשוני או לכותב המקצועי - נסו בעצמכם. הפוסט הזה יעזור לכם. רגע של אושר כלול.

יש לכם המון מה להגיד, אתם יודעים שאתה מאוד מקצועיים ומעמיקים בתחום שלכם. אתם רוצים להעניק מהידע שלכם לאחרים,אתם רוצים שאחרים ילמדו להכיר אתכם באמצעות אתר האינטרנט שלכם או הבלוג שלכם, או באמצעות מאמר מקצועי שיתפרסם בבמה מכובדת.

פיניתם ערב למטרה החשובה הזו, הכנתם לכם כוס תה צמחים ועוגייה אחת או כוס קפה חזק ואתם מול המחשב ו... כלום. לא קורה. אין התחלה, אין אמצע, אין סוף. כל הידע המקצועי, כל הניסיון, שום דבר לא עובר לפורמט של מילים ומשפטים.

אז הנה כמה רעיונות לשחרור כתיבה שנתקעה:

עזבו את המאמר שלכם. פשוט תזרקו רעיונות על הדף, בלי סדר ובלי מחויבות. אל דאגה. אחר כך כבר תדעו מה לעשות איתם.
חשבו על מישהו שנעים לכם לדבר איתו, מישהו שיודע להקשיב. דמיינו שהוא מולכם. ספרו לו. תנו לאצבעות להקליד בזמן שאתם מספרים. אל תשימו לב לשגיאות כתיב, לטעויות הקלדה, לפיסוק או לכל דבר אחר. תחזרו לזה אחר כך.
אם אתם רגילים לדבר לפני קהל של תלמידים, עמיתים או כל קהל אחר - דברו אליהם בזמן שאתם מקלידים. אתם יכולים לדבר בדמיונכם או ממש לדבר. מה אכפת לכם. אתם כבר גדולים.
אם אתם מתוכננים ומסודרים, אתם יכולים להתחיל מכתיבת ראשי פרקים. אחר כך תעברו אחד אחד ותמלאו אותם בתוכן.
מצאו מקורות שונים המדברים על הנושא עליו אתם רוצים לכתוב. אין חשיבות למקור, לרמת הכתיבה, או למידת ההסכמה שלכם עם הכתוב. עשו העתק-הדבק והתחילו לתקן. מחקו מה שלא מתאים, הוסיפו, סדרו. באורח פלא תמצאו את המאמר שלכם מוכן.

ועוד שתי המלצות למצב נואש:

לכו לישון בשעה הרגילה שלכם. כוונו את השעון המעורר לשעה שלוש לפנות בוקר. אתם יכולים לפנק את עצמכם עם טרמוס של תה מתוק שיחכה לכם על יד המחשב, ובלילות קרים דאגו מראש לחדר מחומם. לפני השינה חשבו על מה שאתם רוצים להגיד במאמר שלכם. חייכו לפני שאתם נרדמים. כאשר השעון יצלצל - קומו מיד, ותרו על כל פעולה שאינה הכרחית, קרוב לוודאי שלא תפגשו אף אחד בשעה הזו. גשו בעיניים טרוטות אל המחשב, אל תחשבו. הקלידו. זה עובד!
פטנט שעובד טוב במיוחד בשעות הבוקר: קחו את המחשב הנישא שלכם או דפים ועט וצאו מהבית, צאו מהמשרד. שבו בפינת בית קפה עם הגב אל הקיר, שימו לפניכם את ציוד הכתיבה שהבאתם אתכם והתחילו לבהות במתרחש מחוץ בית הקפה. שום דבר לא בוער. אתם לא ממהרים היום לשום מקום. אם מידה מתונה של אלכוהול עושה לכם את זה - עכשיו הזמן. מה שצריך לקרות - יקרה. אולי בהמשך תצטרכו לעבד ולשפץ את מה שכתבתם, אבל זה כבר הרבה יותר קל.

מה עובד בשבילי? הכול, על פי העניין ועל פי מצב הרוח. ואם בכל זאת אני צריכה עוד משהו, אני הולכת לשפת הים, עדיף בימי חורף סוערים.