"אני מספיק טכנולוג כדי לפתוח דף איש בפייסבוק ובקפה דה מרקר, לנהל פרופיל ב - LinkedIn, לתקשר שם כל יום עם 30 חברים לפחות, לתחזק במקביל גם 4 בלוגים ו..אה להודיע על זה לכולם בטוויטר ...שיקנאו ! אז מי כאן לא טכנולוגי? הא? מי? ,"תגידי? !" צרחתי על דפנה המזכירה בטלפון, "מה עם סמנכ"ל השיווק, הוא יעבור אצלי היום?" , בינתיים ריצדה על המסך השורה האחרונה בשקף: "מחסור בזמן..."
יומני היקר,
אני יודע שזה קשה, אך תאמין לי, שעבורי זה אפילו קשה עוד יותר. אין דרך קלה לומר זאת, אך אני נאלץ לפטר אותך. יותר נכון, אני הולך להחליף אותך. הכל החל כשסמנכ"ל השיווק נכנס אלי בסערה לחדר (הוא תמיד נכנס בסערה ומלמל כל מיני חצאי מילים לא ברורות כמו ebranding, ו-CPM ולא נרגע עד שאני חותם לו ומגלה אח"כ שהגדלתי את תקציב השיווק בעוד 30% ...). הפעם הוא ניגש ישר למחשב שלי ופתח את דף הבית של"רואה?" הוא הצביע על הידיעה. "אמרתי לך שאתה חייב להיות שם? אתה לא מבין שזה מה שהם רוצים? איך אנחנו נראים? איזה פרצוף יש לנו?" הבטתי בזווית העין בתמונה המשותפת שלי עם עמוס שפירא מ"סלקום" ואסי ברטפלד מ"דלק נדל"ן" שצולמה בכנס "דה מרקר" לפני שנה וראיתי שאני דווקא נראה לא רע לגילי (אולי איזה צמיג מיותר, אבל זה רק בגלל הבלינצ'סים של חמותי...).
"תגיד, עוד לא הבנת אותי?!" המשיך סמנכ"ל השיווק לצרוח," אם הבלוג שלך לא עולה בשבועיים הקרובים, אתה פשוט מחוק. קולט אותי? מ-ח-ו-ק ! אני מוכן לשים עכשיו את המשכורת והבונוס השנתי שלי על זה שהמתחרים שלנו בטח יפציצו עכשיו בפייסבוק דפים אישיים של כל אחד מחברי ההנהלה, יטחנו כל קישור אפשרי בלינקדאין, ותוך שעה על השעון אנחנו מקבלים את הטוויט הראשון מהמנכ"ל שלהם, ואיפה אנחנו ? בעמוד 2 של "מעריב עסקים" עם סטריפ מסכן שגירדתי מהריטיינר. זה מיתוג זה? ככה עושים שיווק ויראלי?!"
"אבל מה אתה רוצה ממני?" הבטתי בו במבט של ילד קטן שתפסו אותו מעתיק בבחינה בתושב"ע. רצית שאשתתף בפאנל על הזדמנויות בשוק האג"ח הקונצרני? השתתפתי. ביקשת לאשר גיוסים נוספים למוקד שירות לקוחות בזמן המשבר? אישרתי. התחננת לבצע כינוס מותגים ולגבות את המהלך בקמפיין של פרסום ויח"צ בעלות של 7 מליון ₪ ? הסכמתי. אז מה נפלת עלי עכשיו עם הבלוג הזה, הא? וחוץ מזה, מאיפה יהיה לי זמן לכתוב בבלוג? " צרחתי עליו ובינתיים ביד ימין הסטתי את הקלסר של הדוחות הרבעוניים כדי שיסתיר את הכרטיסים שהצלחתי לארגן לרבע גמר גביע דייויס בהיכל נוקיה עוד שבועיים.
סמנכ"ל השיווק רכן שוב לכיוון המחשב שלי, תופף לו על המקלדת במיומנות של פסנתרן מהפילהרמונית ועל צג המחשב מייד הופיעה מצגת צבעונית ומרשימה, בדיוק כשהנייד שלו צלצל וחשבתי שזה הצלצול הגואל שיציל אותי, הוא סימן לי לעבר המצגת וצעק תוך כדי שהוא יוצא מהחדר: "תעבור על זה עכשיו. אני חוזר עוד 10 דקות, נדבר על זה..."
נשענתי לאחור, הבטתי בשעון שעל המחשב, השעה היתה רק 8:28 אך לי נראה כאילו זה כבר סוף היום. על המחשב הופיעו שורות קצרות עם מספרים מודגשים בצבע, התחלתי לקרוא. מהר מאוד, הבנתי, שאני לא לבד.
מחקר שבדק את רמת המעורבות במדיה החברתית של
מנכלי"ם מרשימת ה-Fortune 100 מגלה:
-
-
ל-81% מהם אין דף אישי בפייסבוק
-
75% מהמנכל"ים אמנם מופיעים ב "ויקיפדיה " אך ב-28% מהמקרים הפרטים אודותם או אודות הארגון שבראשו הם עומדים שגויים או לא מעודכנים
-
רק 2% מהמנכלי"ם הם בעלי חשבון ב "טוויטר"
-
ו...(על השורה הזו התעכבתי שוב) לאף אחד מהם אין בלוג !
לחצתי מייד על הספיקר וצרחתי אל דפנה המזכירה האישית שלי שתשיג לי דחוף את סמנכ"ל השיווק ושייכנס אלי מייד. בינתיים השקופית על המסך התחלפה ומייד ריצד שקף צבעוני ובו הנתונים הבאים: לפי המחקר, הגורמים העיקריים שמונעים מהמנכל"ים להיות מעורבים במדיה החברתית הם:
-
פחד
-
היעדר אוריינטציה טכנולוגית
-
מחסור בזמן
פחד? זעקתי! פחד ממי? אני שכבר העזתי להיות הראשון להשיק גירסא חדשה, ועוד להעלות את המחיר שלה כעבור שבועיים, דווקא כשהביקוש היה בשיא הגמישות,וכולם שיקשקו וחששו לאבד נתח שוק, אני? אני פוחד ממישהו? רק אתמול היתה לי שיחה בארבע עיניים (לא כולל שישה יועצים משפטיים ושני רואי חשבון) עם נציג של הממונה על ההגבלים העסקיים ובה אמרתי לו בדיוק, מה אני חושב על ההחלטה שלהם לבחון מחדש את הקונסולידציה שלנו עם שתי חברות בנות של המתחרים. אז אני פוחד? אני?
הבטתי על המסך ונתקלתי בשורה הבאה: "היעדר אוריינטציה טכנולוגית". נו באמת, גיחכתי. אז נכון, שלפעמים אני לא מצליח לפתוח את הקבצים האלה שמגיעים דחוסים באי מייל, אבל זו אשמתם של העצלנים ששולחים אותם. אנשים לא יכולים לשלוח פשוט כמה מיילים אחד אחרי השני? ונכון שרק אתמול ניסיתי לעשות אחזור הודעה ובטעות מחקתי את כל הדואר הנכנס אבל בסדר, הייתי ממש מותש וחוץ מזה, מי צריך את כל הספאמים האלה, (אה, ספאמים אמרתי, מי שולט בטכנולוגיה, מי?)
בקיצור, הנתון הזה, ממש לא רלבנטי עבורי. אני מספיק טכנולוג כדי לפתוח דף איש בפייסבוק ובקפה דה מרקר, לנהל פרופיל ב - LinkedIn , לתקשר שם כל יום עם 30 חברים לפחות, לתחזק במקביל גם 4 בלוגים ו..אה להודיע על זה לכולם בטוויטר ...שיקנאו ! אז מי כאן לא טכנולוגי? הא? מי? ,"תגידי? !" צרחתי על דפנה המזכירה בטלפון, "מה עם סמנכ"ל השיווק, הוא יעבור אצלי היום?" , בינתיים ריצדה על המסך השורה האחרונה בשקף: "מחסור בזמן"
הנייד שלי צלצל לפתע, "נו, אתה קופץ לכאן? כמה זמן אני מחכה?, אני מתחיל כבר לכתוב בבלוג פוסט על מועדון הלקוחות החדש שלנו, אתה מגיע? ",צרחתי לפומית כשחשבתי שזה היה סמנכ"ל השיווק. מהר מאוד, הבנתי זה היה בכלל גיסי שהתקשר לברר אם אני סגור לגבי הרבע גמר של דייויס בעוד שבועיים.
הבטתי על המסך, וליטפתי בערגה את הכרטיסים לדייויס שהחבאתי מתחת לקלסר. "תשמע ,מצטער אני איאלץ לוותר, אבל יש לי מקומות מעולים בשבילך. תעודד את אנדיוני גם בשבילי כן? ושמעתי שדודי סלע שיפר את משחק הרשת"
רכנתי על המחשב, סגרתי את המצגת והבטתי בעצבות בכרטיסים, משחק רשת הא? לעזאזל הרשת...