תכנון וניהול פיננסי בצל משבר הקורונה

משבר הקורונה שונה ממשברים פיננסיים אחרים מאז תחילת שנות ה 2000 שגררו תקופות של מיתון או האטה כלכלית כדוגמת, התפוצצות בועת הדוט–קום בשנת 2000, משבר הסאב-פריים ב 2008 ומבצע צוק איתן בשנת 2014.

המשבר הנוכחי מגלם מצב ייחודי בו הפעילות העסקית נעצרה בהנחיית הממשלה למשך תקופה מסוימת. כתוצאה מכך, במרבית העסקים צפוי במשך פרק זמן לא ידוע, תזרים הכנסות נמוך בעשרות אחוזים ביחס לחודשים טרום המשבר, עד כדי אפס מוחלט. יחד עם זאת, יש לזכור שגם משבר טומן בחובו הזדמנויות עסקיות. עסקים שיתמודדו עם המשבר בצורה מיטבית יגדילו את סיכויי השרידות שלהם ויצאו ממנו מחוזקים עם פוטנציאל צמיחה גבוה יותר.

מהם הצעדים שעל העסק לנקוט בטווח הקצר על מנת להבטיח שרידות עסקית בתקופת המשבר ולאחריה:

הכנסות - יצירת מקורות הכנסה חדשים וביצוע גבייה אפקטיבית.

• זיהוי וניצול הזדמנויות בנישות עסקיות המשיקות לעסקי הליבה. לדוגמא, השקת שרות משלוחים, כל עוד ההכנסה השולית גבוהה מהעלות השולית הכרוכה במכירת המוצר במשלוח.
• תוספת מוצרים או שירותים שאינם כרוכים בהשקעה חדשה. לדוגמא, מכירת שירותים באמצעות שיחת וידיאו.
• תמרוץ ביקושים באמצעות מכירת קופונים בהנחה, לצריכה עתידית.
• מבצעי מכירות נקודתיים ובלבד שהמחיר מכסה עלות ייצור משתנה או עלות מכר.
• ביצוע גבייה הדוקה ואפקטיבית מלקוחות פתוחים. ניתן לשקול את פריסת החוב למספר תשלומים ללקוח בכדי לשפר את סיכויי הגביה בפועל של החוב.
• שיפור תזרים הכנסות באמצעות ניכיון שיקים, ניכיון שוברי כרטיסי אשראי, פקטורינג, או ביצוע הגנות מטבע על מנת להקטין תנודתיות של שער חליפין.

הוצאות תפעול – ניתוח ובחינת התייעלות בהוצאות קיימות

• צמצום הוצאות שאינן הכרחיות במיוחד הוצאות קבועות.
• ניצול הקלות שמעניקה המדינה או חברות גדולות כגון: פטור מארנונה לחודשים מרץ -מאי, דחיית תשלומי חשמל, מים וכיוב'.
• ספקים – ניהול מו"מ להורדת מחירי רכש ו/או שיפור תנאי תשלום. ככלל, במיוחד בתקופה זו, יש להימנע מסגירת חוזים ארוכי טווח במחירים קבועים.
• כח אדם - צמצום כח אדם שאינו הכרחי באמצעות חל"ת, פיטורין או החלפת עובדים בעובדים אחרים בשכר נמוך יותר.

השקעות והון חוזר

• עד להתבהרות התמונה העסקית מומלץ להימנע מהשקעות לא הכרחיות בכניסה לפרויקטים חדשים.
• מלאי - הקטנת מלאים, הגברת הבקרה וניהול המלאי.

בנקים

• הגדלה זמנית של מסגרות אשראי.
• הקפאת החזר הלוואות עסקיות קיימות למקסימום פרק הזמן שמאפשר הבנק.

מקדמות מס הכנסה וביטוח לאומי

• ביצוע הערכת מס מחודשת והקטנת תשלום מקדמות בהתאם לצורך, עד כדי, ביטולן המוחלט במצב של 0 הכנסות.

מימון

• הלוואה מהקרן בערבות מדינה לנפגעי משבר הקורונה – למרות, העומס הרב הגורר טיפול איטי במיוחד בבקשות ההלוואה מצד הבנקים, משרד האוצר עושה מאמצים להקל, לפשט ולקצר את התהליך. מומלץ, להגיש בקשה באתר משרד האוצר בקישור הבא: https://govextra.gov.il/mof-gloans-corona/ על מנת להנות מתנאיה המשופרים של הקרן. במידת הצורך, ניתן לפנות אלי לסיוע במילוי טפסי הבקשה במחיר אטרקטיבי. 

ככלל, מומלץ להימנע מאי תשלום חד צדדי של חוב כדוגמת: מע"מ, הלנת שכר או ביטול שיק לספק שמשמעותם עבירה פלילית ועלולים לגרור בעקבותם הטלת סנקציות על העסק.

בנוסף, יש להימנע ממתן שיקים שעלולים להיות לא מכובדים מסיבת א.כ.מ. נכון להיום בנק ישראל אומנם השהה באופן זמני הטלת הגבלות על החשבון אך אין בכך כדי למחוק את החובות או למנוע הליכים בהמשך.
כמו כן, הנתונים על אי פירעון שיקים צפויים להיכלל במאגר נתוני האשראי של בנק ישראל ובכך לפגוע בדירוג האשראי של העסק ולהקשות בעתיד על קבלת אשראי מכל סוג שהוא בכלל, או שיתבטא בריביות גבוהות יותר.