על סקסיזם בפרסומות ובמערכת החינוך, וקצת בר רפאלי..

מאת מיה שחף
בתאריך 21 מרץ, 2017

בכל יום מחדש, אע"פ שהמילה חדש אינה רלוונטית לכאן, אני נעצבת לגלות ש"אין חדש תחת השמש". השמש חשובה ואף קריטית, לעיתים מיטיבה ומחממת, ולעיתים, יכולה לצרוב את עורנו ותודעתנו. עד שנשים לא תדרושנה או/ו תקבלנה מעטה הגנה (ואני לא מתכוונת לקרם הגנה, זה לא מספיק!), החל מילדות, ה"נמכרות" על ידי אימותיהן ברשתות החברתיות באמצעות תצלומים חושפניים ומבזים..

 על סקסיזם בפרסומות ובמערכת החינוך, וקצת בר רפאלי..

כמידי שנה, מתפרסם מצעד הפרסומות הסקסיסטיות. בעודי מהרהרת במצעד האיוולת הזה, אני תוהה – מהו סקסיזם? אפליה על רקע מגדרי. הממ....זאת אומרת, שאם למשל (לא שהיה כזה דבר במדינתנו המתוקנת) היו מפלים מחנכות, מורות וסייעות, ומתוך כך, היו מעניקים להן שכר שאינו נמצא בשום הלימה לעבודה שהן עושות במקום עבודתן, להלן:"המוסדות החינוכיים" ובבית, שם ממשיכה עבודתן, או לחלופין, אם ארגון נשים כלשהו (מייסד תחרות זו, למיטב הבנתי..) מתיימר להיות זה, המעניק לנשים ייצוג או שירות בזעיר אנפין וברמה שלא ממש מקדמת אותן (למרות שתרומת בגדים וצעצועים גם נחשבת, ואינני צינית..או שקצת...) – האם זה סקסיסטי? 
יודעים מה? לפני שאגיע לחברותיי למגדר...אמחיש באמצעות פרסומת..לא של ההיא שמוכרת בגדי ים באמצעות נפנוף בטוסיק שלה - בה אני גאה, אגב, יודעים מדוע? משום שפיה וליבה/עכוזה שווים, תרתי משמע! הבחורה המוכרת את מידותיה, שוב תרתי משמע, מצהירה על כך בריש גלי, ולא מסתתרת או מזייפת – הבחורה הזו נאמנה לעצמה, ואתם אוהבים את זה, גם כשאתם (עלק) מתנגדים. עצם העיסוק הפתולוגי בה, מאשש את הערצתכם אליה או/ו את משאלת ליבכם להידמות לאדם, המביא עצמו ללא כחל ושרק.
ובכן, הגיע הזמן להמחיש את רציונל מאמרי, באמצעות הצגת פרסומת סקסיסטית על גבול הפדופיליה (קראתם נכון), המאפשרת לנמענים ליהנות ולהבין את המסרים החולניים מבעד לשורות ובתוכן. 
לפני שאציג את תכני הפרסומת החולנית הזאת, אומר רק, שראשי התיבות של משרד הפרסום שיצר אותה, מתכתב באופן מופלא עם הביטוי "רישום פלילי". אם כך, אציג לפניכם תיאור של חלק מהוויזואליה, המוצגת בפרסומת: בפתח הפרסומת מוזכרות המילים: "מסדר זיהוי", בו נדרשות לעמוד מספר נשים וילדה קטנה אחת. הפתיח מקומם, כפי שלא ראיתי מאודי! לאחר מכן, מוזכרים שמות תואר חנפניים, קרי: "אישה עם עוצמה, אישה היודעת מה היא רוצה, מישהי חזקה, שולטת, יציבה". שמענו עליכם. עתה, שימו לב למלל: "עוצמה כזאת קטנה יכולה לצאת מאריזה כזאת קטנה". אנא קראו את השורה הזו שוב (כולי תקווה שזזתם בחוסר נוחות במקום מושבכם). אם זו אינה החפצה, אז איני יודעת החפצה מהי! וכך הק(ח)ריין ממשיך: "קטנה, אך סופר עוצמתית, תשעים ושמונה סוסים על הגוף הקטן הזה" ;"אה, והיא גם חסכונית ושווה ביותר". אתם מבינים, נכון? עם כל הכבוד לכל אדם, באשר הוא – אנחנו לא זקוקים ל"מקאן אריקסון" עם הפרסומת שלהם ל"גולדסטאר". יש פה פרסומת סקסיסטית, שעלתה (ירדה) מדרגה, והציגה בפנינו פרסומת פדופילית, שנעשתה כדי לקדם מכירת מכונית. מרתק יהיה לדעת מי היוצרים ה"מוכשרים" של הפרסומת הזאת..לא אופתע אם הם גברים. מה אתם אומרים? 
ומה הקשר בין פרסומת זו לבין מעמד האישה במערכת החינוך? ובכן, אמחיש זאת, למען מסריי יובנו במדויק. 
כשיוצא לי להסתובב בקניונים, בפארמים השונים וכיוצ"ב, אני מוצאת עצמי מתבוננת באימהות, בנשים ובילדים. למען לא אחטא בשיפוטיות, רק אציין שיש נשים המתקשות, מכל וכל, בגידול ילדיהם. כשאני אומרת "לגדל", אני מתכוונת, להכיל, ליהנות מהרגע, אע"פ המורכבויות ורצף החיים והעשייה, להעצים, להיות סובלניים, לכבד ולאפשר - בעיקר לאפשר לילד להיות ילד. 
עתה, תארו לעצמכם הנהגה וחינוך כיתה של כ-40 תלמידים ותלמידות, כשכל אחד ואחת מהם/ן - עולם ומלואו. את הקהל הקסום הזה צריך להכיל, לחנוך ע"פ דרכו והדרך החינוכית גם יחד, ללמד, לחברת (מלשון: "חיברות", להקנות מיומנויות חברתיות) ועוד.. כשבזמן ההפסקות, מוטל עלינו (הצוות החינוכי) לשמור עליו, להלן: "תורנויות ההפסקות", ובבית - עלינו להמשיך לשלוח מיילים של עדכונים להורים ולאנשי הצוות החינוכיים האחרים, למלא טפסים של אבחונים ושאר ניירת הקשורה ללומדים, לשוחח עם ההורים, לבדוק מבחנים, להעריך מטלות, להכין מערכי שיעור, להתכונן ללמידות שונות, לערוך מיפויים, תכניות עבודה, לתכנן טקסים ועוד כהנה וכהנה..
אשוב ברשותכם לאחת האדם. בעודי בוהה באם, שישבה לצידי, בתור באחת מרשתות הפארם, פנתה האם בקוצר רוח, ואמרה לבתה בעיניים רושפות, שהקפיאו אף אותי: "אוף אתך!!! את כל הזמן קופצת לי מול העיניים, הייתי צריכה להשאירך עם אבא שלך וללכת לקניון לבד, נמאס לי ממך". הבטתי באם בחמלה, ובילדה בעצב, תוך כדי שחשתי כיצד בתי מתכרבלת בחיקי, ליטפתי וחיבקתי והבנתי. .הרבה דברים הבנתי.. ביניהם – הסקסיזם מתחיל במשרד החינוך. החל ממפקחות, המקבלות פרסי "הצטיינות" ללא כל הצדקה (אם כוחניות היא פרמטר אז אני לוקחת את דבריי בחזרה), ועד למנהלות ספורות, המועזבות משום שהיו טובות מידי (יש ביטוי כזה) ולא תאמו את ה"מודלינג" של המערכת. 
פעם היה נהוג להכות תלמידים עם סרגל, ר"ל, בעוד שהיום, מכים נשים באופן מודע ובאופן שאינו מודע, דרך המשכורת, התנאים, התובענות ללהטט בין גידול ילדים לבין עקרות הבית ."מתה" על אלה, כמובן שבלשון סגי נהור, שיאמרו, הלוא אישה היא עיקר הבית, בסדרררררר – כן, יצאנו לעבוד וללמוד, וואו, איזה קידום.. קידום למטלות נוספות! אם אתם רוצים לדבר אודות סקסיזם או אפליה על רקע מגדרי, אני מציעה לנהל דיאלוג קונקרטי ואופרטיבי אודות התנאים, בהם מועסקות מורות, מחנכות, סייעות ונשות צוותים חינוכיים רבים בשלל התפקידים. אני בכוונה תחילה כותבת בלשון נקבה, היות שחברותיי למגדר, המוצלחות והפחות מוצלחות שבהן, זוכות בקיפוח ובהקטנת קומתן, בכל יום מחדש (והן מהוות את רובה ככולה של אוכלוסיית המערכת/המעכרת הזאת!) .
בכל יום מחדש, אע"פ שהמילה חדש אינה רלוונטית לכאן, אני נעצבת לגלות ש"אין חדש תחת השמש". השמש חשובה ואף קריטית, לעיתים מיטיבה ומחממת, ולעיתים, יכולה לצרוב את עורנו ותודעתנו. עד שנשים לא תדרושנה או/ו תקבלנה מעטה הגנה (ואני לא מתכוונת לקרם הגנה, זה לא מספיק!), החל מילדות, ה"נמכרות" על ידי אימותיהן ברשתות החברתיות באמצעות תצלומים חושפניים ומבזים, אלה המופיעות בפרסומת למכירת רכבי "מיני", ועד לאלה, המשתדלות לעשות את הטוב ביותר עבור הילדים שלכם, אלה שלא תמיד זוכים מכם ליחס סובלני, אוהב ומכבד, ולו בשעות אחה"צ הספורות, במהלכן, אתם מצפים כבר שילכו לישון, ולו על מנת לקבל "שעה של שקט". 
זכרו להצביע כן?? עבור הפרסומת כמובן! ובלבד...שלא תנהגו בצביעות. היו סלחניים זה לזה, בעיקר לעצמכם. הפיקו תובנות כדי לשכלל את איכות החיים שלכם, תיהנו מהרגע שאינו חוזר, חייכו יותר (גם כשמזייפים, זה הופך למשהו אמתי – נסו זאת!). תהיו נחמדים לילדים שלכם.
זכרו שילדיכם סקרנים, קופצניים וזקוקים לחיבוקים, לתשומת לב ולמגע אוהב. התבוננו בהם והתמקדו בהם ובעצמכם כמה שיותר. החליטו על שעה ביום, בה אתם לא מתעסקים עם המכשיר הנייד או/ו הרשתות החברתיות/תיעוד במצלמה, ומתייחדים עם הילד שמולכם ועם הילד הנצחי, החי והמתקיים לנצח בתוככם פנימה.

 על סקסיזם בפרסומות ובמערכת החינוך, וקצת בר רפאלי..
מאמרים נוספים...