איגוף

להורים יש רצון לראות את הילד שלהם מתפתח. לצורך כך הם עשויים לנסות לגרום לילד לבצע פעולה, כמו למשל לספור עד עשר. כאשר הילד רוצה למלא את רצון הוריו או לפחות להוכיח שגם הוא גדול ויודע, הוא חוזר על הפעולה הרצויה. אך מה קורה כאשר הפעולה קשה מדי לפעוט? ההורה יחזור שוב על הפעולה, והילד ינסה שוב את כוחו. במידה והילד ייכשל שוב במשימה יכולה להיווצר אצלו צלקת קטנה, שתזכיר לו את כישלונו, כאשר ינסה לבצע את אותה משימה בעתיד. הצלקת הזו היא גורם מעכב, מכיוון שהילד לא מתמקד במשימה עצמה, אלא בזיכרון הכישלון. הדרך להתמודד עם הבעיה הזו היא על ידי איגוף. כלומר לתת לילד משימה חדשה שמכילה בתוכה גם את המשימה המעכבת. לדוגמה,הילד כבר כמעט הגיע לגיל 3 וזיהה את צורתם של רוב המספרים. עם שני מספרים עדיין הייתה לו בעיה שש ותשע. הניסיונות החוזרים לגרום לו לזהות את שני המספרים בדרך ישירה (להצביע עליהם לבחור אותם מתוך קבוצת מספרים וכו‘ עלו בתוהו). הפתרון נמצא כאשר הוא החל להרכיב את מספרי העשרה (אחת עשרה, שתיים עשרה…). המשימה להרכיב את המספר שש עשרה ותשע עשרה הייתה פשוטה יחסית עבורו כיוון שהוא לא נשאל במישרין את השאלה “זהה את המספר שש“).