על הקשר המרתק בין אומנויות לחימה לאומנות הניהול

אני חושב שהמקום המוזר ביותר שבו הצלחתי לבנות תוכנית להדרכת מנהל ליציאה ממשבר הייתה תחת מסה של 110 קילו בשר אדם ממוצא רוסי שריח זעה וודקה קל התערבבו יחד, בזמן שאני שוכב מרותק לקרקע והוא מכה בעוז בכול חלקה פנויה ומנסה לשבור לי את היד.
נשמע מפחיד? אז זהו שלא, זה היה באימון ג'יו ג'יסו- אומנות לחימה יפאנית שבה התאמנתי .
קצת רקע מקדים בבוקר אותו יום סיימתי מפגש אימון עסקי עם מנהלת בתחילת דרכה, אימון עם מנהלת אמיצה שהחליטה להתמודד יפה עם סביבה בחוסר כוח אדם קשה, עם רמה מקצועית ורצון ללמידה נמוכים והנהלה שלא מסייעת בכלום אלה מבקשת תוצאות ומהר, אימון שבמהלכו המנהלת מבצעת מספר צעדים אסטרטגיים ומנהליים מעולים ולפי בחירתה והבנתה, מהלכים שמצליחים ומקדמים ומשפרים, עד לאותו מפגש.
המפגש מתחיל בנשימה עמוקה ודמעות בעניים, הכול התפרק, אחת העובדות המצטיינות שהובהר לה כי היא הולכת לקראת קידום לתפקיד אחראית משמרת נאלצת לעזוב מסיבות אישיות קשות, האחראית הנוספת מחליטה שהיא לא מסוגלת לקחת אחריות, החוסר והלחץ מפרקים את הכול היא במשבר. היא לא מוכנה להרים ידיים עדיין ולעלות להנהלה ולהיכנע= להראות= להודות כי היא לא מסוגלת לנהל את המקום, קבענו ניהול משבר ופעולות לעשייה בחירום הנוכחי אבל יצאתי משם לא שקט.
בערב הגעתי לאימון באומנות הלחימה, עליתי לאחר חימום ותרגול לקרב קרקע עם מתאמן חדש, שהיה יותר גדול ממני אך נראה מתחיל, למרות העשייה המעולה שלי, התחכום ורוח הלחימה מצאתי את עצמי במצב לא קל, מצב שלא ניתן לצאת ממנו כרגע, ובעודי שוכב שם מעייף את עצמי ונלחם בקרב אבוד, בעוד אני מרגיש את טיפת האוויר האחרונה משתחררת מהריאות ואת היד נכנעת לתנועת השבירה, הבנתי כי המצב גדול עלי וכול הרצון הטוב, הידע והמיומנות שלי לא יעזרו, אני זוכר את ההכרה כי האמונה שלי שאני מסוגל לצאת מהמצב השאירה אותי עוד קצת במצב ושמחתי כשאגרוף כבד הבהיר לי כי יכול להיות יותר רע, אז נכנעתי, הרמתי ידיים, השפלתי מבט והודעתי בכישלוני להפתעתי קבלתי חיבוק והמון כבוד מהסביבה שבחנה כול תנועה שלנו, המציאות מהצד הייתה ברורה אני התמודדתי עם כוח עדיף וללא סיכוי להצליח אבל התמודדתי, ערכתי קרב עם מומחה באומנות לחימה רוסית שטען שכבר הרבה זמן הוא לא התאמץ כך בקרב. נחתי קצת וחזרתי להילחם אחרי כעשר דקות, היה לי עוד כוח!!!.
בסוף האימון התקשרתי למנהלת ובקשתי שתכריז על כניעה להנהלה שלה תגבש אותם לישיבת חירום ותציג את הנתונים כדי למצוא פתרון, הנחת הרווחה שלה הבהירה כי זה הצעד הנכון.
דרך אגב בישיבה היא זכתה להמון כבוד אך לצערנו מאט פתרונות, ובכול זאת המאט הזה יחד עם הכבוד עזרו לה לייצב את המצב.