פרסום פרויקט
התחבר עם פייסבוק
התחבר עם LinkedIn
שלמה קוגן הון חברתי – המרכיב הסמוי להצלחת ארגונים
20 פברואר, 2018
Entry statistics
0 צפיות
0 צפיות0 שבחים
0 שבחיםEntry content
Entry content
Entry content
Entry content
Entry content
Entry content
Entry content
Entry content
Entry content
Entry content
Entry content
Entry description
שלמה קוגן הון חברתי המרכיב הסמוי להצלחת ארגונים
https://plus.google.com/104146453089607363304
מה משותף לסדרה מסודרים ,לחברת ICQ מיראיבליס , לסאיוטה מיקרוסופט וסבתא ג'מילה ?
מיראביליס חברת היי טק ישראלית שפיתחה את תוכנת ה-ICQ - נוסדה בשנת 1996 על ידי ארבעה ישראלים במסגרת העסקה שילמה AOL סכום של 407 מיליון דולר .
מסודרים הסדרה עוסקת בארבעה חברים, שביצעו אקזיט ומכרו את הסטארט-אפ שלהם, "ג'ימלאיה", לתאגיד אמריקאי בסכום של 217 מיליון דולר
חברת סאיוטה (Cyota) חברת אבטחת מידע ישראלית, שהתמחתה בתוכנות ושירותים לאבטחת בנקאות מקוונת, וכן לאבטחת עיסקאות בכרטיסי אשראי באינטרנט.
סאיוטה הוקמה בשנת 1999, על ידי נפתלי בנט (מנכ"ל החברה), ד"ר מיכל צור, בן אנוש וליאור גולן, בדצמבר 2005 נרכשה חברת סאיוטה על ידי RSA Security עבור 145 מיליון דולר. (ויקיפדיה)
חברת מיקרוסופט הוקמה בשנת 1975 על ידי שני סטודנטים צעירים, ביל גייטס ופול אלן. החברה הוקמה על מנת לפתח תוכנה למעבדי מיקרו, דבר שלא נעשה לפני כן, כמו כן גם על מנת למכור את מפרש ה-בייסיק שיצרו אלן וגייטס. מפרש זה נרכש לשיווק במחשביה של חברת אפל, דבר שהפך אותו לתקן במחשב הביתי הנפוץ הראשון שמכרה האחרונה. (ויקיפדיה)
סבתא ג'מילה מייצרת בידע ייחודי סבונים ומוצרים נוספים .
אז מה משותף לכל החברות האלו ?
עידן של כלכלת העולם החדש – עולם הידע. בעולם הישן הסתמכו החברות על אמצעי ייצור כדוגמת : מבנים, אדמות, מכונות , הון אנושי. בעולם החדש עברנו מאמצעי ייצור לכלכלת ידע או במילים אחרות להון אינטלקטואלי
אם עד היום נשענה הפירמה על נכסים מוחשיים כדוגמת אדמה מכונות מבנים הרי שהיום נחשף הון חדש שאינו מוחשי .
הון אינטלקטואלי – הגדרה
ההון האינטלקטואלי משקף את הידע, והמומחיות הקיימים בארגון. הוא כולל המצאות, פטנטים, זכויות יוצרים , תהליכי עבודה, סודות מסחריים, דרישות פיתוח, תשתיות ארגוניות .
a. כל מה ש"הולך" עם העובד בסוף יום העבודה
b. לא ניתן לחיקוי
c. מלמד על העתיד ולא על העבר
d. איננו מוחשי
e. קשה למדידה
מדידת הון אינטלקטואלי - בשנים האחרונות נעשו ניסיונות לכמת את ההון האינטלקטואלי ולשם כך נבנו מספר מודלים ומאזנים אינטלקטואלים המבטאים למעשה את הערך העתידי של החברה. ( מודל SKANDIA)
הון חברתי הוא אחד ממרכיביו של ההון האינטלקטואלי
הגדרה של שלמה קוגן מתוך עבודת הדוקטורט :
הון חברתי הוא נכס בלתי מוחשי רב ערך בארגון. הוא כולל מרכיבים של אמון , רצון טוב, מערכות יחסים , ערכים משותפים, רשתות פנימיות וחיצוניות , שיתופי פעולה , מחויבות הדדית והבנה הן בתוך הארגון והן בקשריו החיצוניים של הארגון ומקנה לארגון, באמצעות השחקנים בארגון, ובאמצעות השחקנים החיצוניים יתרון תחרותי.
הסוציולוג פטנם מדגים הון חברתי באמצעות שתי דוגמאות :
• היהודים הצטיינו תמיד ביצירת רשתות חברתיות מהודקות, שאיפשרו להם, למשל, להתבלט כסוחרים בימי הביניים במזרח התיכון.
• מציאת ילד אבוד במאה שערים סבירה פי כמה מאשר מציאת ילד אבוד בשיקאגו.
חברת Southwest מנהלת תרבות ודרך חיים ייחודית המתבטאת בטיפול באחרים שהינו הבסיס להצלחה שלא תאמן של חברת Southwest.
הרב קלהר, יו"ר חברת התעופה סאות'ווסט: " "תמיד הרגשנו שחברה היא הרבה יותר חזקה כשהיא קשורה ברגשי אהבה במקום ברגשי פחד".
קולין בארט" נשיאת חברת התעופה סאות'ווסט: "עובדינו הם הלקוח הראשון שלנו".
קרטיס וטים, עובדים בחברה: "אנו מקבלים על עצמנו לסייע לצוות אחר או מישהו אחר, אתם יודעים. זה קורה מדי יום. לא רק אצלנו אלא לכל אחד".
הון חברתי בחיי היום מתבטא בשיתוף אחרים ב:
• ידע
• בידור
• איך לעשות
• איך להיות
• השראה
• סודות
• תחומי התעניינות מיוחדים
• הרגלי עבודה
• הבחנות
• הצלחות וכשלונות
• רווח
• התלהבות
תפקידם של מנהלי מש"א בתחום (מסקנתו של שלמה קוגן בנושא ) – הגברת האמון ע"י הגברת אמינות/ שקיפות.יצירת מצע לשיתוף - ימי גיבוש מחברים לערבב בין קבוצות, חדר אוכל משותף, קפיטריה משותפת, ישיבות צוות, פורומים חיים ווירטואליים,
כל אלו מובילים לשיתוף בידע שמוביל לחדשנות
Stevens מציין שבעה תמריצים לשיתוף בידע :
• קבלה לעבודה של אנשים בעלי נכונות לשיתוף בידע.
• פיתוח אמון בארגון.
• תמרוץ התנהגויות טובות של עובדים.
• מתן הכרה ופרסום לעובדי שיתוף הידע המצטיינים .
• ארגון מחדש לטובת השיתוף בידע - קבוצות עבודה מעורבות, תוכניות הדרכה וכו'.
• בניית קהילות לשיתוף בידע.
• פיתוח מנהיגים: יצירת קבוצת עבודה של מצטיינים בשיתוף בידע למשל, בכדי לקדם את הנושא ואת האמון בארגון.
Davenport & prusak 1998 מונים שתי אסטרטגיות להעברת ושיתוף בידע:
פינות שתייה וחדרי ישיבות –
מאפשר שיחות אישיות והעברת ידע פנים מול פנים או בקבוצות קטנות. מהווה פן לא פורמאלי לשיתוף ידע והעברתו . ארוחות ערב לאחר שעות העבודה, נסיעות משותפות בהסעות ועוד.
ירידי ידע –
דרך מומלצת לעידוד ושיתוף ידע חוצה ארגון . עצם קיומו של יריד הידע הנו מתוכנן, אך מי נפגש עם מי , ומהו הידע העובר ומהי הדינאמיקה המלווה, כל אלו נקבעים על ידי העובדים עצמם . הארגון אחראי , בעצם קיום היריד , לייצר את האפשרות לשיתוף .
"פורטל ארגוני" - שימוש בטכנולוגיות אינטרנטיות , בדגש על פורטלים ארגוניים המאפשרים נגישות קלה ונוחה לידע הארגוני, וכן שיתוף וביזור ידע בקרב עובדי הארגון.
"קהילות ידע" – או "קהילות מומחים" או Communities of Practice , הנן קבוצות של אנשים להם עניין משותף. על פי רוב, הכוונה לקבוצה רוחבית של אנשים בארגון, שאינם יושבים תחת אותה שייכות ארגונית, אלא פזורים במקומות שונים ולעיתים בתפקידים שונים. באמצעות השתייכות לקבוצה כזו ניתן לנהל באופן אפקטיבי יותר את הידע הארגוני. (Wegner, 1998).
https://www.facebook.com/koganshlomo
https://plus.google.com/104146453089607363304
מה משותף לסדרה מסודרים ,לחברת ICQ מיראיבליס , לסאיוטה מיקרוסופט וסבתא ג'מילה ?
מיראביליס חברת היי טק ישראלית שפיתחה את תוכנת ה-ICQ - נוסדה בשנת 1996 על ידי ארבעה ישראלים במסגרת העסקה שילמה AOL סכום של 407 מיליון דולר .
מסודרים הסדרה עוסקת בארבעה חברים, שביצעו אקזיט ומכרו את הסטארט-אפ שלהם, "ג'ימלאיה", לתאגיד אמריקאי בסכום של 217 מיליון דולר
חברת סאיוטה (Cyota) חברת אבטחת מידע ישראלית, שהתמחתה בתוכנות ושירותים לאבטחת בנקאות מקוונת, וכן לאבטחת עיסקאות בכרטיסי אשראי באינטרנט.
סאיוטה הוקמה בשנת 1999, על ידי נפתלי בנט (מנכ"ל החברה), ד"ר מיכל צור, בן אנוש וליאור גולן, בדצמבר 2005 נרכשה חברת סאיוטה על ידי RSA Security עבור 145 מיליון דולר. (ויקיפדיה)
חברת מיקרוסופט הוקמה בשנת 1975 על ידי שני סטודנטים צעירים, ביל גייטס ופול אלן. החברה הוקמה על מנת לפתח תוכנה למעבדי מיקרו, דבר שלא נעשה לפני כן, כמו כן גם על מנת למכור את מפרש ה-בייסיק שיצרו אלן וגייטס. מפרש זה נרכש לשיווק במחשביה של חברת אפל, דבר שהפך אותו לתקן במחשב הביתי הנפוץ הראשון שמכרה האחרונה. (ויקיפדיה)
סבתא ג'מילה מייצרת בידע ייחודי סבונים ומוצרים נוספים .
אז מה משותף לכל החברות האלו ?
עידן של כלכלת העולם החדש – עולם הידע. בעולם הישן הסתמכו החברות על אמצעי ייצור כדוגמת : מבנים, אדמות, מכונות , הון אנושי. בעולם החדש עברנו מאמצעי ייצור לכלכלת ידע או במילים אחרות להון אינטלקטואלי
אם עד היום נשענה הפירמה על נכסים מוחשיים כדוגמת אדמה מכונות מבנים הרי שהיום נחשף הון חדש שאינו מוחשי .
הון אינטלקטואלי – הגדרה
ההון האינטלקטואלי משקף את הידע, והמומחיות הקיימים בארגון. הוא כולל המצאות, פטנטים, זכויות יוצרים , תהליכי עבודה, סודות מסחריים, דרישות פיתוח, תשתיות ארגוניות .
a. כל מה ש"הולך" עם העובד בסוף יום העבודה
b. לא ניתן לחיקוי
c. מלמד על העתיד ולא על העבר
d. איננו מוחשי
e. קשה למדידה
מדידת הון אינטלקטואלי - בשנים האחרונות נעשו ניסיונות לכמת את ההון האינטלקטואלי ולשם כך נבנו מספר מודלים ומאזנים אינטלקטואלים המבטאים למעשה את הערך העתידי של החברה. ( מודל SKANDIA)
הון חברתי הוא אחד ממרכיביו של ההון האינטלקטואלי
הגדרה של שלמה קוגן מתוך עבודת הדוקטורט :
הון חברתי הוא נכס בלתי מוחשי רב ערך בארגון. הוא כולל מרכיבים של אמון , רצון טוב, מערכות יחסים , ערכים משותפים, רשתות פנימיות וחיצוניות , שיתופי פעולה , מחויבות הדדית והבנה הן בתוך הארגון והן בקשריו החיצוניים של הארגון ומקנה לארגון, באמצעות השחקנים בארגון, ובאמצעות השחקנים החיצוניים יתרון תחרותי.
הסוציולוג פטנם מדגים הון חברתי באמצעות שתי דוגמאות :
• היהודים הצטיינו תמיד ביצירת רשתות חברתיות מהודקות, שאיפשרו להם, למשל, להתבלט כסוחרים בימי הביניים במזרח התיכון.
• מציאת ילד אבוד במאה שערים סבירה פי כמה מאשר מציאת ילד אבוד בשיקאגו.
חברת Southwest מנהלת תרבות ודרך חיים ייחודית המתבטאת בטיפול באחרים שהינו הבסיס להצלחה שלא תאמן של חברת Southwest.
הרב קלהר, יו"ר חברת התעופה סאות'ווסט: " "תמיד הרגשנו שחברה היא הרבה יותר חזקה כשהיא קשורה ברגשי אהבה במקום ברגשי פחד".
קולין בארט" נשיאת חברת התעופה סאות'ווסט: "עובדינו הם הלקוח הראשון שלנו".
קרטיס וטים, עובדים בחברה: "אנו מקבלים על עצמנו לסייע לצוות אחר או מישהו אחר, אתם יודעים. זה קורה מדי יום. לא רק אצלנו אלא לכל אחד".
הון חברתי בחיי היום מתבטא בשיתוף אחרים ב:
• ידע
• בידור
• איך לעשות
• איך להיות
• השראה
• סודות
• תחומי התעניינות מיוחדים
• הרגלי עבודה
• הבחנות
• הצלחות וכשלונות
• רווח
• התלהבות
תפקידם של מנהלי מש"א בתחום (מסקנתו של שלמה קוגן בנושא ) – הגברת האמון ע"י הגברת אמינות/ שקיפות.יצירת מצע לשיתוף - ימי גיבוש מחברים לערבב בין קבוצות, חדר אוכל משותף, קפיטריה משותפת, ישיבות צוות, פורומים חיים ווירטואליים,
כל אלו מובילים לשיתוף בידע שמוביל לחדשנות
Stevens מציין שבעה תמריצים לשיתוף בידע :
• קבלה לעבודה של אנשים בעלי נכונות לשיתוף בידע.
• פיתוח אמון בארגון.
• תמרוץ התנהגויות טובות של עובדים.
• מתן הכרה ופרסום לעובדי שיתוף הידע המצטיינים .
• ארגון מחדש לטובת השיתוף בידע - קבוצות עבודה מעורבות, תוכניות הדרכה וכו'.
• בניית קהילות לשיתוף בידע.
• פיתוח מנהיגים: יצירת קבוצת עבודה של מצטיינים בשיתוף בידע למשל, בכדי לקדם את הנושא ואת האמון בארגון.
Davenport & prusak 1998 מונים שתי אסטרטגיות להעברת ושיתוף בידע:
פינות שתייה וחדרי ישיבות –
מאפשר שיחות אישיות והעברת ידע פנים מול פנים או בקבוצות קטנות. מהווה פן לא פורמאלי לשיתוף ידע והעברתו . ארוחות ערב לאחר שעות העבודה, נסיעות משותפות בהסעות ועוד.
ירידי ידע –
דרך מומלצת לעידוד ושיתוף ידע חוצה ארגון . עצם קיומו של יריד הידע הנו מתוכנן, אך מי נפגש עם מי , ומהו הידע העובר ומהי הדינאמיקה המלווה, כל אלו נקבעים על ידי העובדים עצמם . הארגון אחראי , בעצם קיום היריד , לייצר את האפשרות לשיתוף .
"פורטל ארגוני" - שימוש בטכנולוגיות אינטרנטיות , בדגש על פורטלים ארגוניים המאפשרים נגישות קלה ונוחה לידע הארגוני, וכן שיתוף וביזור ידע בקרב עובדי הארגון.
"קהילות ידע" – או "קהילות מומחים" או Communities of Practice , הנן קבוצות של אנשים להם עניין משותף. על פי רוב, הכוונה לקבוצה רוחבית של אנשים בארגון, שאינם יושבים תחת אותה שייכות ארגונית, אלא פזורים במקומות שונים ולעיתים בתפקידים שונים. באמצעות השתייכות לקבוצה כזו ניתן לנהל באופן אפקטיבי יותר את הידע הארגוני. (Wegner, 1998).
https://www.facebook.com/koganshlomo
הוסף תגובה
0 תגובות
הוסף תגובה
0 תגובות
אנא
היכנס למערכת
כדי להגיב
