רמזור אי של שלווה

במקום המטורף הזה, כל המערכות קרסו כשהארץ רעדה.  צינורות התפוצצו, קווי חשמל נקרעו, מכלי דלק נשפכו, עמודי חשמל התכופפו, החי הפך לדומם והדומם הפך לאבק.החיים כפי שהיכרנו אותם שינו צורה ברגע אחד של שיהוק תת קרקעי. דבר אחד לא השתנה: הרמזור.

אני נוסע ברחובות העיר, האבק טרם שקע מהטלטלה של "פגישת המחזור" בין לוחות תת-יבשתיים. חמש-עשרה שעות קודם לכן המשיכה העיר בקצב חייה המוכר. 40 שניות אחר כך, והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום. שקט מפחיד מקבל אותי בכל רחוב ובכל פינה. אנשים המומים כואבים, פצועים והלומי קרב. אין כלי-רכב ברחוב, לא של  הצלה ולא מכל סוג אחר. מעת לעת מגיח מישהו, ומעז לבחון את נתיבי העיר, שחלקם נחסם בבניין זה או אחר, שהתנחל בעל-כורחו במרכז הכביש. בימים כתיקונם הייתי שמח על האפשרות לנוע בחופשיות בעיר קשת היום ולמודת פקקי התנועה, המחייבים אותך להוסיף שעה לכל תכנון זמן. אבל פה בקריביים איש אינו ממהר. היום העיר ריקה. רק הרמזור התלוי אחת לכמה צמתים, עקשן, מתמיד ומקפיד על לוח זמנים שמתכנת עלום קבע עבורו: ירוק-אדום-צהוב וחוזר חלילה, כאילו לא שמע, לא ראה ולא ידע את הטלטלה שעברה על העיר.

אני מגיע לצומת, האור ברמזור אדום. הנהג שלי עוצר, עומד וממתין בסבלנות לאור הירוק.אין נפש חייה מסביב. הצומת ריק מאדם או מרכב. "מה קרה?", אני שואל את ג'ימי. "לא קרה כלום", אדוני. "אז למה אתה עוצר?" - "כי יש רמזור אדום", הוא עונה בשלווה סטואית.

 משהו אצלי כנראה השתבש. אני מתגורר מזה שנתיים ברפובליקה הדומיניקנית. שם מסוכן לעבור בירוק. רמזור אדום הוא בגדר המלצה בלבד, וגם זה במקרה הטוב. בכלל עשיתי לי הרגל לעצור בירוק ולנסוע באדום, זה ממש מציל חיים, בהתחשב בנוהג המקומי שעיקרו התעלמות מחוקי התנועה. אגב, זה לא רק עניין הרמזורים. שם בצד השני של האי, אין משמעות לכיווני התנועה, לשלטי העצור, או לכל נוהג אחר המקובל במקומותינו. כל ביקור שלי בארץ נגמר כמעט בטרגדיה. לך תסביר לשוטר שאני בא מהקריביים. איפה זה בכלל,הוא שואל.

אצלנו בקריביים נהוג לנסוע נגד הכיוון ורצוי ללא אורות – זה מאריך את תוחלת החיים, לפחות של המצבר. ופה? פה עם כל הטרוף האופף אותנו, לאוחזים בהגה לא השתנו סדרי עולם. הרמזור אדום – עומדים וממתינים בסבלנות, כשמסביב בתים בהריסותיהם רחובות שעצרו מלכת, אנשים נאנקים. אבל הוא בשלו – אדום , צהוב, ירוק.

שאלתי לפשר התופעה. כיצד יתכן שכל המערכות קרסו וזה החצוף, ממשיך להסמיק,להוריק ולהצהיב.  ולהלן פתרון התעלומה: לפני מספר חודשים הותקנו בכל העיר מערכות רמזורים הפועלות על אנרגיית השמש. במקום שבו אין מים זורמים, חשמל הוא מצרך נדיר,אשפה נערמת ברחובות וביוב זורם לצד הכביש, יש מערכת רמזורים חדשה וחדשנית המתעלמת מכל הסובב אותה.

.