״אדוני״ של רוני סופרסטאר: שיר המחאה האייקוני של בריטני הישראלית

אדוני, אשר שוחרר בשנת 2005 ע״י רוני דואני, עוסק בעמדות הניהוליות והכוחניות המאוישות ע״י גברים לבנים ועשירים, בני המעמד הבורגני או הגבוה. לרוב, עמדות כוח אלו מנוהלות מאינטרסים אגואיסטיים (״כי אתה לא רואה אף אחד ממטר...) אך ללא שום התנגדות מצד האוכלוסיות בתחתית ההיררכיה הפטריארכיאלית הלבנה (״אתה מי שאתה וזה בסדר״); בדומה לככ״כ של מיקי זוהר (כוח, כסף, כבוד) הנשאבים ישירות מחולשת הציבור אותו מיקי זוהר מתיימר לייצג כח״כ, כך גם כמעט כל אדם אשר בידיו סמכויות יתר ינצל את סביבתו החלשה ממנו, בפרט אוכלוסיות מוחלשות (״כי גם אם כבר אין לי כוח, אדוני ישפץ לי את ההרגשה״), על מנת להשיג את מטרתו תאוות הבצע. השיר מתאפיין בנוסף באג׳נדה אנטי-מיליטריסטית: האוכלוסיות החזקות, העשירות, שמסוגלות להפעיל מניפולציות על כל שנקרה בדרכם מגיעים גם לעמדות מפתח צבאיות (״אדוני חושב שהוא יותר חכם, אדוני לובש מדים וקדימה לצבא״), גם אם ערכיהם המוסריים חלשים ומכופפים לטובת צרכיהם האישיים בלבד (״אדוני ימכור לי תכשיטים, וגם את אחותו אם הזמנים קשים״). ביטוי ערכיהם המוסריים המעוותים מתבטא במיניות גברית לבנה, חזקה, מוחצנת ומאיימת (״בשביל עירום אתה צריך סיבה, אדוני מוריד בגדים וקדימה למיטה״). ניתן להשוות שיר זה לשיר נוסף, ״גיבור צבא ההגנה״ של פוליאנה פרנק, עליו הוטלה צנזורה בתחנת גלי צה״ל עקב הבוטות בה נאמרים מסרים אנטי-מיליטריסטיים המתריסים אל מול דמות הלוחם הצבר, אשר חונכנו על רגליה. למרות זאת, ״אדוני״ של רוני דואני זכה להצלחה מסחרית עצומה בקרב הקהל הישראלי, תחת מעמדה של רוני דואני ככוכבת פופ מצליחה השייכת לזרם המיינסטרים. בנוסף, מחבר השיר הוא עברי לידר, הידוע בהיותו כהומוסקסואל מוצהר וכמעין נציג של הקהילה הגאה בתרבות הפופ הישראלית, יחד עם רבים אחרים. עקב נטייתו המינית, סביר להניח כי לידר נתקל פעמים רבות בחייו בחוסר קבלה, בחוסר הבנה ואף בנישול מהחברה, המנוהלת ע״י אותם גברים הטרוסקסואלים, לבנים ובעלי השפעה המנהלים את מוקדי הכוח כיום, אל שולייה. חוסר יכולת החברה להכיל את השונה מהסטנדרטים שהציבה מתבטא בחוסר ביטחון ופחד גם בקרב אלו שמשתייכים אליה, אך יותר חשופים להשפעה בקרב אותן השפעות חברתיות: אמצעי התקשורת, המנהיגים אשר בידיהם הכסף, הכוח והכבוד (בין אם פוליטיקאיים, אנשי עסקים ואנשי בידור) ואף קבוצת השווים אליה משתייכים, המשמשת כשופר של אותו השפעות חברתיות הטרו-נורמטיביות. אנקדוטה נוספת המדגישה את חוסר הביטחון בקרב אותם אנשים המשתייכים לחברה ההטרו-נורמטיבית, בעת שהינם נלחמים על ערכים מוסריים מעוותים שיקנו לדמותם הילה של כבוד והשפעה חברתית, הינה השורות הסוגרות את השיר: ״אדוני מפחד שהוא קטן מידי, אדוני מנסה להיראות חשוב, אדוני בורח למקום אחר, אדוני לא מבין איך כל זה לא עוזר״. ייתכן כי הבריחה המצוינת בשיר הינה שימוש רווח בסמים ובאלכוהול, אשר מהווים בריחה מהמציאות ומאפשרים שחרור עכבות, רגיעה וביטחון עצמי גבוה תוך הסרת המסכות אשר החברה מכריחה לעטות במטרה להתקבל לשורותיה (כרגע מטאפורית). למרות זאת, אותו אדם המתואר בשיר שנלחם על כבודו העצמי ועל השפעתו החברתית נופל, בין אם מבחינה מעמדית ובין אם ממקום פנימי, של נפילה בביטחון בעצמי ובדמות העצמי, ולכן אינו מבין ״איך כל זה לא עוזר״ - האגואיזם, הניצול וכל הערכים אותם אימץ במטרה להגיע לעמדת ההשפעה והכוח (ייתכן שהנפילה הינה חזרה לאותו מקום בו היה לאחר תום ההשפעה, לאחר שברח למקום ההשפעה אשר איפשר לו לברוח מלחצי החברה מולו). לפי כך, ניתן להסיק כי ״אדוני״ הוא מעבר לשיר פופ של שנות ה-2000 שהושמע באירועי בת-מצוות, אלא שיר מחאה לכל דבר המהווה אבן דרך בתרבות הפופ הישראלית.