מסע משפחתי בהרים... ואיך זה קשור לעסקים?

ברגע שהבן שמע "נפאל" – צירף עצמו למסע. זה המקום לציין: הבן חוגג תיכף 25 שנים וכבר היה בטיול של אחרי צבא.

חשבתי לי שהוא כבר טייל שם, מכיר את האזור, את ההתנהלות הכללית בטיולים כאלה, ואני יכולה  להעזר בניסיון שלו וזאת למרות שרציתי להיות חופשייה. נפאל כיעד נפלה בעקבות רעידת האדמה הקשה שעברה  והצעה שהועלתה – ההרים הדולומיטיים באיטליה. מסלול אלפיניסטי בדרגת קושי בינונית – ALTA VIA1 .  10 ימים של טבע ונוף, אני עם עצמי – איזה כיף לי.

עכשיו התחילו ללחוש על אוזננו הטיפוסים החשדניים ולהעלות את הטיעונים למה לא. מכירים אותם, את אלה שמאוד רוצים, אבל אף פעם לא יעיזו לעשות את הצעד הראשון למימוש החלום וינסו להראות לך כמה הרעיון שלך הוא גרוע? אז איך תסתדרו בינכם? שלא תריבו כל הזמן,  שלא ייגמר לכם הטיול עוד לפני שהתחיל. ועוד כאלה פנינים ואחרות...

למודת ניסיון מתחום העיסוק שלי לא התעלמתי לחלוטין מהקולות בסביבה, התחלנו בהכנות לקראת המסע. בהתחלה בקריאת מידע על המסלול ומה שצפוי (רמז: מסלול תרמילאי לכל דבר, לא תמיד מפנק),רמת האכסניות שנלון בהם, מזג האויר, ציוד מתאים וכל הצד הטכני שאת רובו השארתי לבני לעסוק בו, שהרי הוא למוד הניסיון מביננו.
הדבר החשוב שהקדשנו לו  הרבה זמן היה תיאום ציפיות בכמה היבטים. כפי שאמרתי קודם, למה לצפות בזמן השהיה בהרים ושלא אתאכזב,  ולא פחות חשוב ההתנהגות האישית של כל אחד מאיתנו כדי שלא נגיע ל"פיצוצים" ביננו ולא נרגיש שמעכבים אחד את השני. מובן שמסלול כזה מחייב כל אחד מאיתנו לתפקוד עצמאי לכל דבר: גם אם ימצא עצמו לבדו לאורך זמן, יידע לאן מועדות פניו, היכן הוא לן הלילה, ומה הדרך להגיע למיטה שם. הסיכום היה שכל אחד הולך בזמן שלו ובקצב שלו. לקיטורים בנושא למה אני צריך/ה לחכות לך -  יש מקום אחד והוא בבית.

הדבר הבא שניגשנו אליו – חלוקת התפקידים ביננו. לכל אחד מאיתנו כמה יכולות  וכשרונות שאפשר להיעזר בהם. כך שלקחנו את התכונות שנדרשות ביותר למסע כזה והאחד שענה עליהם בצורה הכי טובה ומקצוענית הוא האחראי לה ללא עוררין של הצד השני. בשפה מקצועית הייתי קוראת לזה: הקניית סמכות מכוח המקצוענות. וכך הבן על אף גילו הצעיר יותר, היה על המפות ועל הניווט, ציוד טכני, הכנות וטיפים בתחילת המסע. תפקידי, על אף גילי המבוגר יותר, היה להישמע להוראות, לדאוג ללינה (משימה שהתבררה כלא פשוטה בכלל), ולהנות מהמסע. על אף שהסמכות לניווט ניתנה בידיו, והוא השתמש בה, תמיד נועץ בי וקיבלנו החלטות משותפות באיזה מסלולים לבחור מבחינת רמת קושי, התאמה למזג האויר ומקומות לאכול ארוחת צהריים בדרך.

אז לאחר כל החפירות שעשינו אחד לשני לפני הטיול, הגיע המועד. 16 ימים היינו צמודים כמעט כל הזמן אחד לשני. מתוכם 13 מוקדשים ישירות לטראק ההררי (כולל טיסה, השלמת ציוד, הגעה למקום, רכבות ועוד...) והיתר למנוחה והתרגעות של הגוף מהמאמץ הפיזי והמנטלי שנדרשנו לו. הזמן עף לו, יום אחר יום אנו מטיילים לנו בין נופים משגעים, הכל בתולי ובראשיתי, אויר הרים צלול. הויכוחים שכל כך הזהירו אותנו מפניהם נשארו בבית. פרגנו מאוד אחד לשני, כל אחד והזמן שהוא צריך, מה שמעניין אותו, ובכלל באנו להנות. ואכן נהנו עד אין קץ. אהבתי כל רגע ורגע בהרים, על אף רגעי הקושי שהיו (בוודאי שהיו). המסע היה מהנה ואיפשר ניתוק מוחלט מהסביבה הטבעית שלי, רק אני עם עצמי לתקופת זמן. וברגעים אחרים רק אני והוא בחוויות שלעולם יישארו לנו.

למרות כל החששות והפחדים הסתדרנו מצוין אחד עם השניה, נהנו מהיתרונות שקיימים אצל כל אחד מאיתנו לחוד וצירפנו אותם יחד לכדי תפקוד מעולה שהיה חלק ממרכיבי ההצלחה של טיול כזהונהדר.  אין כאן סודות נסתרים,  בזכות 3 נקודות פשוטות שיישמנו הטיול הוכתר כמוצלח.

1. תיאום ציפיות.
2. זיהוי חוזקות וחולשות.
3. חלוקת תפקידים.

בדרך כזו אנו מבטיחים שנפחית את כמות האכזבות שנחוש אם ציפיה כלשהי מהצד השני לא תתממש. ההפתעות שיהיו בדרך תהיינה שייכות לנופים, לחוויות ולאנשים שנפגוש. אני ממליצה ללקוחות שלי להשתמש בשיטה הזו של 3 הנקודות גם במקומות אחרים שבהם הם משתפים פעולה עם בני משפחה כמו בעסקים, עבודה משותפת. תמיד מקל על התקשורת בין האנשים, ומביא אנשים לידי הידברות. וידוע שהידברות היא המפתח להצלחה שביחסים. ומערכות יחסים הם המפתח להצלחה.

הכותבת הינה יועצת לעסקים משפחתיים, מצד הארגוני/תפקודי בעסק.