השגה

חושך. דבר לא נראה.

לפתע נשמע קול:

"אתה נמצא במרכזו של חדר.

שני מטרים מימינך יש קיר. שני מטרים משמאלך יש קיר.

במרכזו של כל אחד מהקירות, הימני והשמאלי, קצת מעל גובה הראש יש חלון.

שני החלונות נמצאים בדיוק זה מול זה.

מחוץ לחלון הימני יש פנס. הוא מאיר לכיוון החלון השמאלי.

קרן האור נכנסת מהחלון הימני, ויוצאת מהחלון השמאלי בלי לפגוע בכלום ועל כן היא בלתי נראית.

כדי לצאת מהחדר עליך לגלות משהו אודות האור." מסיים הקול.

"מה למשל?" אתה שואל.  "לא משנה, כל דבר, אבל שיהיה אמיתי" עונה הקול.

אתה עושה מספר צעדים קטנים ומהוססים, בכל זאת חושך, ומושיט יד מגששת לכיוון הקיר המשוער. אכן יש קיר. אתה מחליק את היד על הקיר כלפי מעלה ומגלה שהקיר נפסק קצת מעל גובה הראש, כנראה זה החלון שהבטיח הקול.

אתה מסתובב לכיוון השני וצועד בזהירות אל עבר הקיר השני.

הגעת. קיר. הפסק הקיר (חלון?) אתה מנסה לטפס כדי לראות את הפנס.

הקיר חלק, אי אפשר לטפס עליו.

אתה מנסה לחשוב בהגיון. הקיר שם, גם החלון. כל מה שאמר הקול נכון.

מה אפשר ללמוד מזה על האור? אולי הוא חלש, כי אם היה חזק היתי רואה אותו איכשהו.

אולי באיזה גוון שקשה לראות. תפסיק לבלבל את המוח, אתה אומר לעצמך,

פלספנות לשמה. אין על מה להישען. אתה מצטער שהפסקת לעשן. אם היית מעשן

היית יכול לשלוח סילון עשן למעלה הוא היה פוגע באור ומגלה אותו.

אתה מחפש אבק, אבל המקום הזה יותר נקי מבית מרקחת בשווייץ.

אני צריך איזה כלי שהאור יפגע בו, אתה חושב. ואח"כ נזכר במשפט ששמעת פעם ולא הבנת:

"אין השגה באור בלי כלי" אתה ממלמל לעצמך. "יפה", אומר הקול. "עברת את הסיבוב הראשון".