מלחמת העולמות

וכאילו לא עברו שנתיים, נראה שהם כאן כדי להישאר אחרי סיבוב-הופעות על מסלולים נחשבים בניו-יורק ובבירות האופנה של אירופה.
כמו הג'ינסים נמוכי המותן, גם הם מאיימים להתנחל ללא דד-ליין מוגדר על רגליהן של בנות-ישראל בהמוניהן; שמנות ורזות, ארוכות וקצרות רגליים, הסקיני ג'ינס מצפים קרסוליים בכל האורכים והגדלים. מסקירה קצרה של עולם האופנה המקומי נראה שהטרנד הישראלי הרווח התעדכן.
כי לא על הלואו-קאט לבדו צועדות הבנות, אלא גם על גימור הפאנל בקרסוליים.

אך ראו איזה פלא, נשים מעודכנות ברחבי אירופה זנחו זה מכבר את הסקיני לטובת הבויפרנד החדש: הבויפרנד ג'ינס.
בטבלואידים כבר אפשר לאתר את גופה הגבעולי של ג'יזל בג'ינס בגזרת סרבל, ואת העמיתה היידי קלום מתהדרת בבויפרנד משלה.
בויפרנד ג'ינס זאת אומרת;  גזרה ישרה, רחבה, נושמת, ישר ולעניין, בלי חכמות. רצוי עם איזו גופיית סבא מעל ונעליים סגורות מתחת. ואצלנו? אין חדש תחת השמש הים תיכונית. קסמו של הסקיני עדיין לא נס בעיני האישה הישראלית. הישראלית המצויה מתקשה להיפרד מהסקיני ג'ינס, כמו שהיא מסרבת (בכל תוקף) להיפרד מג'ינס הטייבאס שפקד את ארצנו הקטנטונת עם כניסת המילניום, ומאז אינו מראה סימנים של התנדפות קרבה.

לעומתו, הבויפרנד ג'ינס שנכנס במאי האחרון לתודעה הלאומית (או התל-אביב רבתית, אם להיות מדויקים), מבקש לשדר נינוחות בלתי מתפשרת, בשילוב קוליות בלתי-מתחנפת. טייק איט אור ליב איט, ממקום מושבו על הקולב מציב הבויפרנד היקר אולטימאטום חד-משמעי. רק אל תגידו שאנחנו לא אוהבות אותם כאלה. אז מה בכל זאת הבעיה?
מדוע הטרנד עוד לא התעדכן בארץ? ואיך ייתכן שבעידן הלסבו-שיק אין עדיין לאישה הישראלית היתר רשמי ללבוש מכנסי ג'ינס בגזרה גברית (רחמנא לצלן) ועניבה על חולצת כפתורים (שלא נדע)?
וכשאני אומרת רשמי אני מתכוונת לאותה גושפנקה מצטברת ממבטים חטופים ברחוב הישראלי, שמגלים לאן מועדות פניה של הגרדרובה הנשית-מקומית.
השאלה המהותית שצריכה להישאל בהקשר הזה היא, האם אישה משוחררת בג'ינס במראה מרושל נתפסת כלא נשית, מול חברתה החנוטה בג'ינס שסוגר על רגליה לכל אורכן, ומצטיירת כנשית ומטופחת, כל עוד היא דואגת להבליט נכסים נשיים? מצלצל מוכר?       
נסו להיכנס לאחת מחנויות הבגדים (גם המעוצבות ביותר) בפריפריות הדרומיות והצפוניות. סביר להניח שתתקלו במוכרת חביבה, לפני או אחרי צבא, מכנסי נקניק עוטפים רגלי סלאמי (או במילים אחרות, חברנו היקר הסקיני), שתקדם אתכן בחיוך לבבי.
"יש לכם בויפרנד ג'ינס?" תשאלו באדיבות, כשהמוכרת החייכנית תעווה את פניה ותביט בכן משל הייתן איתות לא ברור בממלכת הסקיני הבלתי-מעורערת, "בויפרנד מה?!".
"ג'ינס. בויפרנד ג'ינס", תרגישו לרגע כמו שון קונרי רק בלי האפִּיל המסוקס, והעובדה שאורסולה אנדרס לא תיראה בשטח, עדיין לא תשכיח מכן את המשימה שלשמה התכנסתן בחנות הפרובינציאלית: לגאול את הבויפרנד מאלמוניותו ולסייע לו במאבקו ההוגן מול הסקיני.
אז קדימה, בנות, תנו רגל למהפכה.